העלייה מגרמניה – הבדלי גרסאות

הגורם המכריע לעליית רובם של יהודי גרמניה לארץ היה [[עליית הנאצים לשלטון]] בגרמניה בשנת [[1933]]. הנאצים הביאו להחמרה הדרגתית במעמדם החברתי, הכלכלי והמשפטי של היהודים במדינה, והביאו להגירה המונית ממנה. בשנים שמן עליית הנאצים לשלטון עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] עזבו את גרמניה (כולל בשטחים שסופחו אליה: [[אוסטריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]) קרוב ל-400 אלף יהודים. רובם היגרו לאמריקה ולמדינות מערב אירופה (בהם [[אלברט איינשטיין]], [[אריך פרום]] ו[[זיגמונד פרויד]]), אך חלקם עלו לארץ במסגרת [[העלייה החמישית]].{{הערה|1=[http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10005468 German Jewish Refugees, 1933-1939], אנציקלופדיית השואה, באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]]}} על פי הערכות שונות, נקלטו ביישוב באותה תקופה 90 אלף יהודים משטחי [[הרייך השלישי]], רובם מגרמניה, ומיעוטם מאוסטריה וצ'כוסלובקיה.

 

גרמניה הייתה בתחילת המאה העשרים המדינה המובילה בעולם במחקר מדעי. יהודים רבים שימשו כחוקרים באוניברסיטאות הגרמניות השונות, והם פוטרו מתפקידיהם לאחר עליית הנאצים. החוקרים היהודים השונים נקלטו במקומות שונים בעולם, ומקצתם גם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] והצטרפו ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]] ול[[הטכניון|טכניון]] ב[[חיפה]]. קליטתם של החוקרים העולים, בהם הפילוסוף [[מרטין בובר]], ההיסטוריון [[ריכרד קבנר]], הבלשן [[יעקב פולוצקי]] ואחרים סייעה להעלאת הרמה המדעית ולהתרחבות תחומי המחקר בארץ.