תפוקה שולית – הבדלי גרסאות

ב[[תאוריה|לפי תאוריה]] ה[[כלכלה|כלכלית]] ה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]] ב[[שוק (כלכלה)|שוק]] שמקיים [[תחרות משוכללת]], ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של [[עבודה (כלכלה)|עבודה]] שואפת ל[[שכר|משכורת הריאלית]]. הדבר נובע מכיוון שמ[[פרספקטיבה|נקודת מבט]] של [[מעסיק]] [[רציונליזם|רציונלי]] ששואף למיקסום [[רווח|רווחים]] כל עוד ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] גדולה מה[[שכר]] ,משתלם להעסיק עוד עובדים .עם זאת כל עובד חד מעמיס על המערכת מה שבא לידי ביטוי ב[[תפוקה שולית פוחתת]],עד למצב בו ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שואפת לשיוויון עם ה[[שכר|שכר הריאלי]]. כלומר, ה[[משכורת]] של עובד שואפת ב[[הפשטה]] לערך ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שהוא מייצר .

[[קרל מרקס|מרקס]] ביקר את התפיסה כי גובה שכרו של אדם שווה לתפוקה השולית של הפועלים. הוא סבר כי ביסודו החוק הזה נכון, המנגנון עובד, אך אינו ראוי כי הוא משאיר את מרב אמצעי הייצור בידיהם של בעלי המפעלים ואינו מאפשר לאדם להתפרנס מעבר לדרוש לו לקיומו הבסיסי.{{מקור}} הכשל הוא כשל חברתי - הפועלים יתקוממו וישנו את המערכת הכלכלית ואת מנגנוני החלוקה כך שהתפוקה השולית לא תהיה עוד שכרו של העובד. [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] חזקים שצמחו לאחר מכן אכן העלו את שכרם של העובדים מעבר לתפוקה השולית של העבודה.{{מקור}}