תפוקה שולית – הבדלי גרסאות

נוספו 245 בתים ,  לפני 6 שנים
לשם המחשה: ב[[מפעל]] לנעליים יש [[עבודה (כלכלה)|עובד]] אחד שמייצר [[נעליים|נעל]] אחת בחודש ומנהל מפעל ששולט ב[[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]] .המנהל נדרש ל[[החלטה|החליט]] אם לצרף [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף,לשם כך הוא מחשב את ה[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של הוספת [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף ומגלה שהיא שוות ערך ל[[נעליים|נעל]] נוספת בחודש ,כעת נשאר לו לחשב את ה[[שכר]] שיאלץ לשלם ל[[עבודה (כלכלה)|עובד]] חדש. כל עוד [[הכנסה|ההכנסות]] המגיעות מה[[רווח]] של מכירת [[נעליים|נעל]] נוספת בחודש גדולים מההוצאות המגיעות מה[[שכר]] של העסקת עובד נוסף ,ל[[עוסק|העסיק]] [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף יוביל לגידול ב[[רווח|רווחים]],משמע ל[[ניהול|מנהל]] משתלם להעסיק אותו . מכיוון שהגדלת מספר ה[[עבודה (כלכלה)|עובדים]] יוביל לירידה ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] לכל עובד עקב [[תפוקה שולית פוחתת]] הריי שה[[רווח]] הנובע מצירוף עובד חדש יפחת בהדרגה עד שישאף ל0 ,כאשר אם הוא שווה או קטן מ0 לא משתלם ל[[מעסיק]] [[רציונליזם|רציונלי]] לשכור עובד חדש .באופן דומה, תחת אותם התנאים, התפוקה השולית של [[הון]] שווה ל[[שיעור הרווח]] על השקעתו.
 
מובן כי במציאות מתווסף עלות העסקת [[עבודה (כלכלה)|עובד]] נוסף אינה נגזרת ישירות מ[[שכר|שכרו]] אלא מגורמים נוספים כגון הגידול ב[[הוצאות תקורה|הוצאות התקורה]].
 
[[קרל מרקס|מרקס]] ביקר את התפיסה כי גובה [[שכר|שכרו]] של אדם[[עבודה (כלכלה)|עובד]] שווה לתפוקהל[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של הפועלים[[עבודה (כלכלה)|עבודתו]]. הוא סבר כי ביסודו החוק הזה נכון, המנגנון עובד, אך אינו ראוי כי הוא משאיר את מרב [[אמצעי ייצור|אמצעי הייצור]] בידיהם של [[בורגנות|בעלי המפעלים]] ואינו מאפשר לאדם להתפרנסל[[שכר|התפרנס]] מעבר לדרוש לו לקיומו הבסיסי. הכשל הוא [[כשל שוק|כשל חברתי]] - ה[[מעמד הפועלים|פועלים]] יתקוממו וישנו את המערכת הכלכלית ואת מנגנוני החלוקה כך שהתפוקהש[[תפוקה שולית|התפוקה השולית]] לא תהיה עוד [[שכר|שכרו]] של [[עבודה (כלכלה)|העובד]]. [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] חזקים שצמחו לאחר מכן אכן העלו את [[שכר|שכרם]] של [[עבודה (כלכלה)|העובדים]] מעבר לתפוקהל[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] של העבודה.{{מקור}}
 
==ראו גם==
1,249

עריכות