דיני שומרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחזיה (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 26:
==שבועת השומרים==
שומר שפטור מלשלם על הנזק שקרה לחפץ הנשמר (שומר חינם בגנבה ואבדה ושומר שכר באונס) חייב להשבע ג שבועות א. נשבע שאכן החפץ אינו ברשותו ב. נשבע שהחפץ אכן נגנב או נאנס ג. נשבע שלא "שלח יד" בחפץ, כלומר, שלא נשתמש בחפץ שימוש כל שהוא לפני מקרה הגניבה או האונס.
אם נשבע השומר ונפטר מתשלום ולאחר מכן נודע על ידי עדים ששיקר בשבועתו חייב לשלם לבעלים "קרן וחומש" כלומר את מחיר החפץ ותוספת חמישית (מלבר, כלומר רבע מהמחיר של החפץ) שומר חינם שטען שנגנב החפץ ונמצא משקר דינו "טוען טענת גנב" וחייב לשלם כפל כגנב עצמו. ה[[אמוראים]] נחלקו האם בטבח ומכר יתחייב ב[[תשלומי ארבעה וחמישה]]{{הערה|בבלי, בבא קמא, קו, ב}}
 
בנוסף, שומר שהודה שפשע בחפץ ומוכן לשלם לבעלים את שוויו, חייב להשבע שבועה שאין החפץ ברשותו, וזו, כדי למנוע מהשומר לתת עינו בחפץ ולכפות על הבעלים בעקיפין למכור לו את החפץ{{הערה|בבלי בבא מציעא, לד, ב}}.
==שומר שמסר לשומר==
[[אמוראים|חכמי הגמרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יא|ב}}, הדעה השלישית מוזכרת רק ב{{בבלי|בבא מציעא|לו|א}}.}} נחלקו האם מותר לשומר, למסור לשומר אחר את החפץ שנמסר לו.
 
לפי דעה אחת, הדבר מותר והוגן, ובכך הוא מקיים את שמירתו, שכן הוא מוסר את החפץ לאדם בן [[דעת]] ואחראי, ולכן גם במקרה שהוא עצמו היה [[שומר שכר]] ואילו השומר השני היה [[שומר חינם]], ובהנחה ששומר חינם מבצע שמירה פחותה מזו של שומר שכר מכיוון שהאחריות המוטלת עליו קטנה יותר, גם אז הוא פטור. הסבר המוזכר ב[[ראשונים]], הוא "אוקימנא גברא בחריקאי", כלומר יש כח משפטי לשומר הראשון להעמיד את השומר השני במקומו, כך שהשומר הראשון מסתלק לחלוטין מחיוב השמירה. ההסבר הוא ששמירתו של הראשון נמסרה כליל לשני, ולא ששניהם שומרים.