כיפה אדומה – הבדלי גרסאות

על-פי פרשנותו של [[אריך פרום]]{{הערה|1=[[אריך פרום]], "השפה שנשכחה", עמ' 199-194}}, המשמעות אמנם נסובה על עניין המיניות הנשית. הכיפה הקטנה מקטיפה אדומה מסמלת את הו[[וסת]] - ה[[המחזור החודשי|מחזור]] של האישה, הדימום מאזור ה[[פות]] המעיד על היותה פוריה. האזהרה שלא לשבור את בקבוק היין היא למעשה אזהרה מפני קיום יחסי מין ואובדן ה[[בתולים]] (בקבוק היין הוא כנראה שם נרדף ל[[פין]]). עם זאת הוא תוהה מהו תפקידו של הגבר וכיצד מוצגת המיניות, וכן מיניותו של הגבר, בסיפור. לטענתו, הגבר מצטייר כבעל חיים ערמומי ואכזר, ויחסי המין מתוארים כיחסים [[קניבליזם|קניבליים]] שבהם הגבר בולע את האישה (זהו דווקא אינו אקט מיני). תיאור זה מבטא איבה עמוקה כלפי הגבר וכלפי מין, שיש להניח שאיננה מקובלת על נשים שמחבבות גברים ונהנות מיחסי מין. גם במילוי כרסו של הזאב באבנים הוא רואה הצגה של איבה ודעה קדומה כלפי הגברים. כדי להעמיד את הגבר באור מגוחך, נותנים לו למלא תפקיד של אישה [[הריון|הרה]], אך שמים בבטנו אבנים שהם סמל ל[[עקרות]], שכובדן ממית אותו. על פי פרום, סיפור אגדה זה הוא סיפור של שלושה דורות של נשים המסמלות את הסכסוך העתיק של גבר-אישה, שגם מסתיים בניצחונן, בניגוד למיתוס של [[אדיפוס]], שבו הגבר יוצא כמנצח.