לשכת רואי חשבון בישראל – הבדלי גרסאות

'''לשכת רואי חשבון בישראל''' היא גוף התנדבותי המאגד את [[רואה חשבון|רואי החשבון]] ב[[ישראל]] המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי [[מועצת רואי חשבון בישראל]] שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח [[משרד המשפטים]]. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ל[[לשכת עורכי הדין]], שהינהשהיt [[גוף סטטוטורי]] - לא ניתן להיות [[עורך דין]] בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין).

חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. עדנכון היום (יוניליוני [[2006]]) פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.

כיום מייעדת הלשכה את זמנה לחבריה רואי החשבון, כ-1112,000500 במספר, -שהם למעלה מכ-9052% מכלל רואי החשבון בישראל (נכון ל-2013). הלשכה ממשיכה לקבוע סטנדרטים חשבונאיים בתחום החשבונאות והביקורת ובכללי [[אתיקה]] והתנהגות ההולמים את המקצוע. כן היא מעודדת תחומי [[חוק|חקיקה]] מתאימים והתנדבות באחת ויותר מכ-250 ועדות מקצועיות הנמצאות תחת חסותה. בין שירותיה הנוספים לרווחת רואי חשבון בישראל ניתן למנות את המרכז לגישור ולבוררות, את ההוצאה לאור המפרסמת מדריכים, חוברות גילויי דעת ופרסומים, עלונים וירחונים, ואת הכנסים וההשתלמויות שהיא מקיימת מספר פעמים בשנה. באופן דומה פועלת הלשכה למען אזרחי המדינה באמצעות מוסדות ללא כוונת רווח כגון [[יד שרה]] ו[[בית לוינשטיין]].