הסכם ברטון-וודס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור חיצוני לגלובס: ההסכם הפך את ארה"ב ליצרן העיקרי בעולם. |
עוד כמה מלים בהערת השוליים |
||
שורה 6:
בעקבות הוועידה הוקמו [[קרן המטבע הבינלאומית]] ו[[הבנק העולמי]]. ההסכם התבסס על עקרונות ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]] שפותחה על ידי ה[[כלכלן]] ה[[בריטים|בריטי]] [[ג'ון מיינרד קיינס]], אשר דגלו ב[[מעורבות ציבורית|כלכלה מתערבת]], מעורבות ממשלתית בכלכלה.
ההסכם קיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול ה[[דולר אמריקני|דולר האמריקאי]]. בכך ביטא ההסכם הלכה למעשה את הפיכת ארצות הברית למעצמה כלכלית עולמית. ערכו של הדולר עצמו נקבע ל-$35 ל[[אונקיה|אונקיית]] [[זהב]], ומכיוון ששאר המטבעות הוצמדו לדולר - נכפה על המדינות [[תקן הזהב]] בעקיפין{{הערה|1={{גלובס||מתי זה יכאב באמת?|1001067113|8.9.2015. בהקשר רמת האפס של הריבית בעולם בעת הכתיבה הכותב מעיר שבגלל ההסכם, ארה"ב הפכה ליצרנית העיקרית בעולם}}}}. ההסכם נועד למנוע משברים כלכליים נוספים דוגמת [[השפל הגדול|המשבר הכלכלי של שנות ה-30]]. עקרון מרכזי של הסכם ברטון-וודס בוטל למעשה בשנת [[1971]] עם הכרזתו של נשיא ארצות הברית [[ריצ'רד ניקסון]] על ביטול תקן הזהב כבסיס לדולר. הרקע להחלטה היה גידול בגירעון במאזן המסחרי של ארצות הברית, אשר נבע מהוצאות העתק על [[מלחמת וייטנאם]] והוביל לעלייה דרמטית ב[[אינפלציה]] בארצות הברית.
עם תחילת עידן ה[[גלובליזציה כלכלית|גלובליזציה]], הלכו ונעלמו עקרונות ההסכם. בשנת [[1989]] טבע הכלכלן [[ג'ון ווילאמסון]] את המונח [[קונצנזוס וושינגטון]], שהיה סממן המעבר ל[[פרדיגמה]] כלכלית חדשה שכונתה כלכלה [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]]. עם זאת המורשת של הסכם ברטון-וודס ששמה את הדגש על חשיבות שיתוף פעולה בינלאומי בענייני הכלכלה נותרה על כנה.
| |||