לקיאנובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Хаджимурад (שיחה | תרומות) עד המאה ה -20 לזגינים קרא לכל מטפסי ההרים של דאגסטן |
מ שיפור ניסוח קל |
||
שורה 8:
אף על פי שהפשיטות היו בקנה-מידה קטן, היו התקיפות תכופות והרסניות למדי לממלכה המחולקת. אנשי השבטים היו משוטטים, תופסים בני ערובה ובוזזים את אזורי הספר. מאותו זמן התפתחו התקיפות למבצע צבאי גדול בהשתתפות אלפי חיילים שהנהיגו מצביאים דגאסטניים פאודלים, ולעתים קרובות גם בברית עם הפרסים או העות'מאנים. הממלכות שסבלו מרוב הפשיטות היו הממלכות ה[[מזרח גאורגיה|מזרח גאורגיות]], [[ממלכת קאחתי]] ו[[ממלכת כארתלי]]. למרות שלפעמים הפתיעו הגאורגים, הם נכשלו בבנית מנגנון הגנה אפקטיבית כנגד הלאיקנובה והיו עסוקות בעיקר במלחמות הפנימיות התדירות, ואף יתרה מזו הפושטים הדאגסטנים נעזרו תכופות במלכים והנסיכים גאורגים שנאבקו אחד בשני.
בתחילת שנות ה-20 של [[המאה ה-18]] חיזק המלך הגאורגי [[וחטנג השישי]] את מאמציו כנגד הפולשים הדאגסטנים. בספטמבר [[1722]], יצא לדרך צבא גאורגי-[[ארמניה|ארמני]] משותף של 50,000 איש מ[[טביליסי]] ל[[גנג'ה]], אליהם הצטרפו 10,000 לוחמים חמושים ומאומנים מ[[קרבאך]] והרריים ארמנים, במטרה להצטרף, לכוחות ה[[צאר]] ה[[האימפריה הרוסית|רוסי]], [[פיוטר הגדול]]. פיוטר שהבטיח להגיע למלחמה כנגד הדאגסטנים ובעלת בריתם העיקרית, [[האימפריה הפרסית]], הפר את הבטחתו וחתם על [[הסכם שלום]] עם הפרסים <REF>[http://www.armenian-history.com/Karabakh/Armenian_Rebellion_of_the_1720s.htm קרבאך: ההתקוממות הארמנית של שנות ה-20 של המאה ה-18], armenian-history.com, {{אנגלית}}</REF>. אי הגעתו של הצבא הרוסי הכריחה את וחטנג להסיג את חייליו. תוך זמן קצר התמוטטה העצמאות שנמשכה מעל שתי מאות תחת הלחץ העות'מאני והפרסי
בשנת [[1744]], [[תאימורז השני]] ובנו [[ארקלה השני]] השיבו לתחייה את הממלכות הגאורגית ב[[קאחתי]] וב[[כארתלי]] וצירפו את כוחותיהם להסתערות על הפושטים הדאגסטנים. משנת [[1750]] ועד [[1755]], הם הצליחו להדוף שלוש פעמים ברציפות קואליציה גדולה של שבטים דאגסטנים שהונהגו על ידי ה[[אווארים קווקזים|אווארי]], חאן נורסאל בק. בשנת [[1774]], יוצר ארקלה השני כוח צבאי מיוחד ששימשו בתחילה כאמצעי יעל כנגד הפושטים הדאגסטנים. אולם תוך זמן קצר הוא נאלץ להתמודד מול משבר פנימי בממלכתו, והוא לא הצליח לחסל סופית את האיום מההרריים ה[[קווקז|קווקזיים]]. בשנת [[1785]] ו-[[1787]] החאן האווארי, עומר, תקף פעמיים את קאחתי והותיר מספר כפרים בגבוליה חרבות. בתחילת [[1801]], עם סיפוח הממלכה הגאורגית, [[כארתלי-קאחתי]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], נחלשו הפולשים משמעותית בעקבות [[מלחמת קווקז|מלחמת הקווקז]]. בשנת [[1854]] פלש [[האימאם שאמיל]] לגבולות קאחתי ותקף בתקיפה הנחשבת לתקיפה האחרונה של הלקיאנובה.
| |||