התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית – הבדלי גרסאות

הספר נחשב לספר החשוב והמפורסם ביותר שכתב אלבוגן, והוא הספר המדעי הראשון שעיקרו מוקדש לתפילת הקבע ולא ל[[פיוט]].{{הערה|שם=גולדשמידט|דניאל גולדשמידט, "מחקר הליטורגיה היהודית בגרמניה", '''מחקרי תפילה ופיוט''', ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ט (מהדורה שנייה מתוקנת: תש"ם-1980; הדפסה חוזרת: תשנ"ו-1996), עמ' 429 – 444; הדיון על "התפילה בישראל" בעמ' 439 - 440. ראו גם בדברי המחבר עצמו בהקדמה למהדורה העברית הראשונה}} עלבמרכז אףהדיון שהואשל מתייחס גם למנהגי שאר העדות,הספר עומד [[נוסח אשכנז]] במרכזאך הדיוןהוא שלמתייחס גם הספרלמנהגי שאר העדות. כמו כן לא כולל הספר דיון במנהגי ה[[שומרונים]] וה[[קראים]].{{הערה|שם=גולדשמידט}}

אל חקר התפילה הגיע אלבוגן במקרה, לאחר שבזמן לימודיו, בשנת [[1898]], הוכרז ב[[בית המדרש לרבנים בברסלאו]] עלהוכרזה תחרות לכתיבת חיבור על [[תפילת שמונה עשרה]]. אלבוגן כתב את חיבורו (בגרמנית): "ההיסטוריה של שמונה עשרה הברכות" (Geschichte des Achtzehngebets){{כ}}{{הערה|1=לפרטים נוספים על המאמר וקריאה בו, ראו בפרק: [[התפילה בישראל#מאמרו הראשון של אלבוגן בחקר התפילה|"קישורים חיצוניים", "מאמרו הראשון של אלבוגן בחקר התפילה"]].}}, וזכה בגינו בפרס הראשון.{{הערה|1=ראו בכריכה הפנימית של המהדורה העברית של ספרו: '''התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית''', תל אביב: הוצאת דביר, תשל"ב-1972.}} הזכייה הובילה אותו להמשיך ולחקור את תחום התפילה, ובהמשך לכתוב את הספר "התפילה בישראל".{{הערה|1=ראו {{דבר|דב פלאטו|היסטוריון העם – סבלותיו תפילותיו וכיסופיו (במלאות תשעים שנה להולדתו של הפרופסור אלבוגן ז"ל)|1964/08/14|00904}}.}}

'''פתח הספר'''{{הערה|1=עמ' ט"ו - י"ט למהדורה העברית השנייה. לפני כן באים במהדורה זו גם הפרקים: "עם הספר", מאת חיים שירמן, עמ' ז' - ט'; "מתוך הקדמת המחבר למהדורה הראשונה", עמ' י' - י"א; וכן "ראשי תיבות וקיצורים", עמ' י"ב - י"ד. בסוף הספר מובאים "הערות", עמ' 383 - 479 ו"מפתחות", עמ' 481 - 496.}}: בפתח הספר מובאת [[ביבליוגרפיה]] נבחרת על התפילה{{הערה|1=בנוסף לביבליוגרפיה הכללית, מובאת בהמשך הספר, בתחילת כל נושא, ביבליוגרפיה לנושא הספציפי, המעודכנת לשנת 1972 (שנת ההוצאה לאור של המהדורה העברית השנייה).}}. המחקרים המפורטים ברשימה הביבליוגרפיה מעודכנים לשנת הוצאת [[התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית#המהדורה העברית השנייה (1972)|המהדורה העברית השנייה (1972)]].

'''מבוא''' (סעיפים 1 - 5){{הערה|1=עמ' 1 - 8 למהדורה העברית השנייה.}}: במבוא הספר תוחם אלבוגן את הנושאהנושאים שבובם יעסוק ספרו לתפילה- תפילה '''בציבור''' בקהילות ישראל, לארגוןארגון התפילה ובתי התפילה ולאישיםואישים הקשורים בכך, ומוציא מתחום הספר את העיסוק בשאלות תאולוגיות הקשורות לתפילה, סדר ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] (שבדרך-כלל נתלוו להם תפילות) ותפילות היחיד (כגון [[ברכת המזון]] וכו'). אחר-כך הוא משרטט בקווים כללים את ההתפתחות ההיסטורית של התפילה, ודן במושגים כלליים, כגון: "[[תפילה (יהדות)|תפילה]]", "[[ברכה]]", "[[סידור]]", ו"[[מחזור תפילה|מחזור]]", וכן מגדיר ומפרט את הנוסחים והמנהגים השונים לתפילה. לבסוף הוא מפרט את המקורות לתולדות התפילה ומסביר את סדר כתיבת הספר.

'''חלק ראשון – תיאורו שלתיאור סדר התפילה''' (סעיפים 6 - 33){{הערה|1=עמ' 9 - 173 למהדורה העברית השנייה.}}: החלק הראשון עוסק בתפילות החול ([[תפילת שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]) על כל חלקיהן (בין היתר, [[קריאת שמע]], [[תפילת העמידה]], ה[[קדושה (תפילה)|קדושה]], [[ברכת הכהנים]] ו[[קדיש]], שלו הוא מקדיש נספח מיוחד), ובתפילות ל[[שבת]]ות, ל[[חגי ישראל|חגים]] ולימים מיוחדים ([[ראש חודש]], [[תענית]], [[חנוכה]] ו[[פורים]]). אלבוגן מברר מה הם חלקי הברכות והתפילות, כיצד נתחברו חלקים אלה, מה מקורם, התפתחותם במשך השנים, משמעותם, השוני בין הנוסחים וכן מה הן התוספות לימים המיוחדים. כמו כן עוסק חלק זה בסדר [[קריאת התורה]] (וכן בתפילות שלפני ואחרי קריאת התורה), תרגום קריאת התורה, ה[[הפטרה]] וה[[דרשה]], ולבסוף הוא דן בתוספות הפיוטיות.

'''חלק שני – תולדות התפילה בישראל''' (סעיפים 34 - 47){{הערה|1=עמ' 175 - 328 למהדורה העברית השנייה.}}: חלק זה עוסק במקור ההיסטורי של התפילה מ[[תקופת התנאים]], קודם ל[[חורבן בית המקדש השני|חורבן הבית]] ולאחריו, התוספות לתפילה, הפייטנים ופיוטיהם, השפעות [[תורת הסוד]] על התפילה וה[[רפורמים]] בעת החדשה (בתקופת חיי המחבר), בגרמניה ומחוצה לה.

המהדורה החדשה נכתבה על ידי חבר מומחים, כדלקמן: ד"ר [[יהושע עמיר]], אף הוא מתלמידיו של אלבוגן ב[[בית המדרש הגבוה למדעי היהדות]] ב[[ברלין]], תרגם את הספר, על-פי המהדורה הגרמנית השלישית ([[נפתלי גינתון]] ערך את התרגום); פרופ' [[יוסף היינמן]] ערך אותו והשלים את מרבית חלקיו, כדי להתאימו ולעדכנו בהתאם לחידושים והמחקרים שהתפרסמו לאחר יציאתה לאור של המהדורה האחרונה, וכן דאג לשוות אחידות להערות ולתוספות (הערותיו ועדכוניו של היינימן שולבו בטקסט ובהערות השוליים בתוך סוגריים מרובעים); פרופ' [[חיים שירמן]] עדכן את פרקי הספר שעל [[פיוט|שירת הקודש]] (בעיקר על הפיוטים והסליחות ועל הפייטנים הראשונים מ[[ארץ ישראל]], מ[[יהדות אשכנז|אשכנז]] ומ[[ספרד]]), (סעיפים 31 - 33, 39 - 42); פרופ' [[יעקב פטוחובסקי]] עדכן את הפרקים על [[התנועה הרפורמית]] וספרי תפילותיה (סעיפים 45 - 47); ד"ר [[אברהם נגב]] הוסיף פרטים נוספים על בתי הכנסת הקדומים (סעיפים 48 - 49); וד"ר [[ישראל אדלר]] הוסיף ועדכן פרטים על תולדות המנגינות והזִמרה בבתי הכנסת (סעיף 54). את שני המפתחות בסוף הספר{{הערה|1=מפתח נושאים ושמות, בעמ' 481 - 491; מפתח הפיוטים ונוסחי התפילה, בעמ' 491 - 496.}} הכין [[אביגדור שנאן]].{{הערה|שם=התפילה}}

שם הספר במהדורה האנגלית המודפסת הוא: ''Jewish Liturgy, A comprehensive history'' by Ismar Elbogen (בעברית: "הליטורגיהליטורגיה היהודית, היסטוריה מקיפה"). הספר יצא לאור בשנת [[1993]], בהוצאת The Jewish Publication Society, Philadelphia and Jerusalem ו-The Jewish Theological Seminary of America, New York and Jerusalem, ובעידודו ובתמיכתו של הרמן אלבין, בנו של אלבוגן.{{הערה|ראו בדברי התודה שבפתח המהדורה האנגלית של הספר.}}