ההגליות האשוריות – הבדלי גרסאות

עם עלייתו של סרגון לשלטון באשור (705-721 לפנה"ס), פרצו מרידות ברחבי הממלכה, ובמרד השתתפו רוב המדינות שבשטחי סוריה וארץ ישראל. לאחר שביסס את שלטונו באשור, ונכשל בניסיונו להכניע את בבל, יצא סרגון בשנת 720 לפנה"ס, לדכא את המרד בחבלים המערביים של האימפריה. במהלך מסעו הוא ניצח ברית של ממלכות סוריות בהנהגת מלך [[חמת]], ואז פנה דרומה, וליד [[רפיח]] הוא ניצח את צבא [[מצרים העתיקה|מצרים]], שיצא לעזרתו של מלך [[עזה]]. בעקבות הניצחון, הגלה סרגון את המלך המורד, ולאחר מכן "את העיר רפיח הרסתי, החרבתי ושרפתי באש. 9,033 איש עם רכושם הרב לקחתי בשבי". המספר הגבוה של הגולים, מצביע שוב על כך שלא מדובר בהגליית תושבי עיר אחת, אלא בתושבי המחוז, שנאספו והוגלו מארצם. בהמשך מסע זה, סרגון כבש את שומרון, שהצטרפה לממלכות שמרדו באשור, וסיפח אותה לממלכתו. על גבי [[מנסרה (גאומטריה)|מנסרה]] שנמצאה ב[[כלח]], נכתב: " השומרונים, אשר (ליבם) זעם על מלך (שקדם) לי, שלא להשתעבד ולא להעלות מס, והתייצבו לקרב, בכוח האלים הגדולים אדוני לחמתי עמהם, ונשאתי כשלל 27,280 איש על מרכבותיהם והאלים המסייעים להם. 200 מרכבות גייסתי מהם למשמר המלכותי שלי, ואת שאריתם הושבתי בארץ אשור. הכפלתי את העיר שומרון יותר משהייתה קודם. אנשים מן הארצות שכבשתי, הושבתי בתוכה. קצין שלי הצבתי עליהם כ[[פחה]], ומניתי אותם עם בני אשור".

 

 

בשנת 712 לפנה"ס יצא הצבא האשורי שוב לחוף [[פלשת]], הפעם כדי לדכא את מרידתו של ימני מלך [[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]]. בכתובת הסיכום של סרגון נכתב: "הטלתי מצור על הערים אשדוד, [[גת (עיר פלשתית)|גת]] ו[[אשדוד ים]], ולכדתי (אותן). לקחתי שלל את אלוהיו, נשיו, בניו, בנותיו, חפצי רכושו, אוצרות ארמונו, יחד עם אנשי חצרו. שיקמתי את הערים הללו והושבתי בהן אנשים מן הארצות אשר לכדתי, אשר מקרב (מחוזות) המזרח. הפקדתי עליהן את קציני, מניתי אותם עם בני אשור וישאו את עולי".