בלוטת התריס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 203:
* ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]]: ב-[[1984]] פורסם מחקר המראה שבאנשים עם תת-פעילות בלוטת התריס וגם עם בלוטת תריס תקינה, צריכת פלואוריד פוגעת בתפקוד בלוטת התריס{{הערה|1=P. P. Bachinskii, O. A. Gutsalenko, N. D. Naryshnyuk, V. D. Sidora, A. I. Shlyakh_a: [http://www.fluoridealert.org/health/thyroid/bachinskii-1985.pdf Fluorine Effect on Function of the Pituitary-Thyroid System in the Bodies of Healthy Persons and Patients with Thyropathies] Deistvie ftora, soderzhashchegosya v organizme zdorovykh rovykh i bol'nykh tireopatiyami lyudei, na funktsional'noe sostoyanie sistemy gipofizshchitovidnaya zheleza}}. ב-[[1993]] נמצא של-T1 קיימת השפעה על הקלט החשמלי ועל מספר הפרעות נפשיות, ביניהן [[טרשת נפוצה]] ו[[סינדרום לו-גריג]], שיכולים לנבוע מחוסר בהורמון T1 כדי "לטעון מחדש" את המוח{{הערה|1=D. A. Versendaal and Dawn Versendaal-Hoezee - "Contact Reflex Analysis" Hoezee Marketing, 1993, p. 33.}}.
* ב{{ה|עשור הראשון של המאה ה-21}}: ב-[[2004]] מחקר חדש מרמז ש-T1 amine, על אף שהוא נגזרת של תירוקסין, בעל פעילות הפוכה לו, ויכול להשפיע על מגוון איברים בגוף. כמו כן נטען שאם יובן טוב יותר כיצד הוא פועל בגוף, ניתן יהיה לטפל יותר טוב במגוון הפרעות קרדווסקולאריות, אנדוקריניות, וכמו כן הפרעות נפשיות{{הערה|1=3-Iodothyronamine is an endogenous and rapid-acting derivative of thyroid hormone - Katherine Suchland, Paul Kruzich, Dane Crossley II and James Bunzow, Department of Physiology and Pharmacology, OHSU; Matthew Hart, Department of Pharmaceutical Chemistry and Cellular & Molecular Pharmacology, UCSF; Grazia Chiellini, Sabina Frascarelli, Simonetta Ronca-Testoni, Riccardo Zucchi, Dipartimento di Scienze dell'Uomo e dell'Ambiente, Sezione di Biochimica, Universita di Pisa, Italy; Yong Huang and Emil Lin, Department of Biopharmaceutical Sciences, UCSF; and Daniel Hatton, Department of Behavioral Neuroscience, OHSU. Oregon Health & Science University, the University of California, San Francisco (UCSF) and Universita di Pisa, Italy. Nature Medicine 10, 638 - 642 (2004) Published online: 16 May 2004,}}{{הערה|1=Blumberg KR, Mayer WJ, Parikh DK, Schnell LA: Liothyronine and levothyroxine in Armour thyroid. J Pharm Sci 1993; 76: 346.}}. ב-[[2005]] פורסם מחקר ב[[רוסיה]] לפיו באזורים החשופים לפלואוריד באוויר, קיים סיכון גבוה לפתח תת-פעילות של בלוטת התריס{{הערה|1=Gas'kov AIu, Savchenkov MF, Iushkov NN. The specific features of the development of iodine deficiencies in children living under environmental pollution with fluorine compounds. Gig Sanit. 2005 Nov-Dec;(6):53-5. PMID 16404888.}}.
* ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]]: בשנים [[2013]]-[[2015]] התפרסם על ידי חוקרים מ[[האוניברסיטה העברית]] ו[[Http://www.barzilaimc.org.il/|המרכזוהמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי"]] כי קיים חשש שהעלייה בשימוש [[התפלה]] כמי השתייה קשורה במחסור [[יוד]] ולכן במחלות בלוטת התריס כתוצאה ממחסור [[יוד|יוד‏]] <sup>[69]</sup>. ממחקר שנערך בישראל על ידי התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה, בהנחיית ד"ר דב גפל מ[[Http://www.barzilaimc.org.il/|המרכזמהמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי"]] וד"ר אהרון טרואן מ[[האוניברסיטה העברית]] <sup>[70]</sup>, עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ב[[יוד]]. חוקרים אלו מצאו כי מחלת תריס מסוימת -, [[זפקת]] פשוטה, קשורה בערכי תירוגלובולין (Thyroglobulin) מוגברים בדם ובמחסור יוד בתזונה במדגם ישראלים בוגרים מ[[נפת אשקלון]]. עובדיה, גפל וטרואן גורסים כי צריכה נאותה של [[יוד]] בתזונה עשויה להקטין את הסיכוי ללקות ב[[זפקת]]. לדעתם, ביכולתם של מחקרי המשך רחבי-היקף לקדם את המאמצים למניעת מחלות של בלוטת התריס <sup>[71]</sup>.
 
==בספרות==