פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 5 בתים ,  לפני 4 שנים
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, עריכה
 
==תיאור כללי==
ב[[יהדות חרדית|ציבור החרדי]] מקובל שהנערים לומדים בישיבה מגיל [[בר מצווה|בר המצווה]] ועד ה[[חתונה]], [[גיל הנישואים]] נמוך ביחס לאוכלוסייה הכללית,{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/www/publications/int_ulor.pdf החרדים - תפרוסת גאוגרפית, ומאפיינים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של האוכלוסייה החרדית בישראל], [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], יולי 2004}}, ומקובל בו להתחתן כבר מגיל 18 לפי דברי המשנה {{ציטוטון|בֶּן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה|אבות, ה כ"א}}. בציבור ה[[תנועת החסידות|חסיד]]י גיל ה[[נישואים]] המקובל נע בין 18 ל 21 ובציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]] עד גיל 25. בחורים מגיל 22 או 26 ומעלה בהתאמה, נחשבים למעוכבי שידוך ומכונים אלטער בחור. בחלק מהישיבות הליטאיות, גיל הנישואים המקובל מאוחר יותר.
 
השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות [[תנועת החסידות|חסידיות]] הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה ב[[טהרה]] ללא מחשבות אסורות, וע"פ דברי הגמרא{{הערה|1= (קידושין, כט:}}) "עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו"{{הערה|שם=ליל תיפח|בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.}}. ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את [[תלמוד תורה (מצווה)|מצוות תלמוד התורה]] לפני הנישואים המטילים על האדם עול [[פרנסה]], וכפי דברי השו"ע{{הערה|1=אה"ע סי' א סעי' ג}} "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר".
 
הסיבות לעיכוב נישואים אצל תלמידי ישיבה מעבר לגילאים המקובלים נובעות ממספר תופעות חברתיות שחלקן ייחודיות לציבור החרדי. לדוגמה, מקובל בציבור החרדי להמתין עד שאחיו הגדולים של הבחור [[אירוסים|יתארסו]] לפני תחילת תהליך השידוך, לבחור בעל בעיה רפואית תוצע בדרך כלל בת זוג עם בעיה רפואית דומה, ובחור הנחשב ל[[שבבניק]] יתקשה למצוא בת זוג ממשפחה מכובדת.
 
==היחס החברתי לאלטער בחור==
היחס לו זוכים הבחורים המבוגרים משתנה ולא אחיד. לעתים מכבדים אותם ורוחשים להם [[כבוד]], הן משום שהספיקו ללמוד חלקים רבים ב[[תורה]], ב[[תלמוד]] וב[[פוסק]]ים, והן מפאת גילם. אך בדרך כלל ככל שהם מתבגרים ועדיין לא נישאים מרננים אחריהם, מעמידים בסימן שאלה את שמם ומעמדם ומרחמים עליהם, שכן מדובר בבחורים שלא מוצאים את ה'בשערט' - בת הזוג המיועדת להם משמים. בנוסף, הימצאות "אלטער'ס" - בחורים מבוגרים - בישיבה משמשת כאיום סמוי לבחורים המתמהמהים בבחירת [[שידוך]]{{הערה|1={{אנשים ישראל|ר' רוז, חנן אלפר, תמר אלמוג|הישיבה הגדולה בחינוך החרדי|7411|31.3. במרץ 2008}}}}. מסיבות אלו יעדיף לפעמים האלטער בחור לעזוב את הישיבה ואת מעמדו בה לטובת ישיבה אחרת בה יש יותר בחורים בני גילו. כתוצאה מכך בדרך כלל ככל שהישיבה יותר קטנה, כך יהיו בה פחות בחורים מבוגרים גם באופן יחסי. בדרך כלל פונים הבחורים המבוגרים ל[[ישיבת מיר]], אליה מתקבלים רק בחורים מגיל 20 ומעלה ("[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]]").
 
==ראו גם==