בלוטת התריס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 203:
* ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]]: ב-[[1984]] פורסם מחקר המראה שבאנשים עם תת-פעילות בלוטת התריס וגם עם בלוטת תריס תקינה, צריכת פלואוריד פוגעת בתפקוד בלוטת התריס{{הערה|1=P. P. Bachinskii, O. A. Gutsalenko, N. D. Naryshnyuk, V. D. Sidora, A. I. Shlyakh_a: [http://www.fluoridealert.org/health/thyroid/bachinskii-1985.pdf Fluorine Effect on Function of the Pituitary-Thyroid System in the Bodies of Healthy Persons and Patients with Thyropathies] Deistvie ftora, soderzhashchegosya v organizme zdorovykh rovykh i bol'nykh tireopatiyami lyudei, na funktsional'noe sostoyanie sistemy gipofizshchitovidnaya zheleza}}. ב-[[1993]] נמצא של-T1 קיימת השפעה על הקלט החשמלי ועל מספר הפרעות נפשיות, ביניהן [[טרשת נפוצה]] ו[[סינדרום לו-גריג]], שיכולים לנבוע מחוסר בהורמון T1 כדי "לטעון מחדש" את המוח{{הערה|1=D. A. Versendaal and Dawn Versendaal-Hoezee - "Contact Reflex Analysis" Hoezee Marketing, 1993, p. 33.}}.
* ב{{ה|עשור הראשון של המאה ה-21}}: ב-[[2004]] מחקר חדש מרמז ש-T1 amine, על אף שהוא נגזרת של תירוקסין, בעל פעילות הפוכה לו, ויכול להשפיע על מגוון איברים בגוף. כמו כן נטען שאם יובן טוב יותר כיצד הוא פועל בגוף, ניתן יהיה לטפל יותר טוב במגוון הפרעות קרדווסקולאריות, אנדוקריניות, וכמו כן הפרעות נפשיות{{הערה|1=3-Iodothyronamine is an endogenous and rapid-acting derivative of thyroid hormone - Katherine Suchland, Paul Kruzich, Dane Crossley II and James Bunzow, Department of Physiology and Pharmacology, OHSU; Matthew Hart, Department of Pharmaceutical Chemistry and Cellular & Molecular Pharmacology, UCSF; Grazia Chiellini, Sabina Frascarelli, Simonetta Ronca-Testoni, Riccardo Zucchi, Dipartimento di Scienze dell'Uomo e dell'Ambiente, Sezione di Biochimica, Universita di Pisa, Italy; Yong Huang and Emil Lin, Department of Biopharmaceutical Sciences, UCSF; and Daniel Hatton, Department of Behavioral Neuroscience, OHSU. Oregon Health & Science University, the University of California, San Francisco (UCSF) and Universita di Pisa, Italy. Nature Medicine 10, 638 - 642 (2004) Published online: 16 May 2004,}}{{הערה|1=Blumberg KR, Mayer WJ, Parikh DK, Schnell LA: Liothyronine and levothyroxine in Armour thyroid. J Pharm Sci 1993; 76: 346.}}. ב-[[2005]] פורסם מחקר ב[[רוסיה]] לפיו באזורים החשופים לפלואוריד באוויר, קיים סיכון גבוה לפתח תת-פעילות של בלוטת התריס{{הערה|1=Gas'kov AIu, Savchenkov MF, Iushkov NN. The specific features of the development of iodine deficiencies in children living under environmental pollution with fluorine compounds. Gig Sanit. 2005 Nov-Dec;(6):53-5. PMID 16404888.}}.
• בעשור* ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]]: בשנים [[2013]]-[[2015]] התפרסם על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" כי קיים חשש שהעלייה בשימוש [[התפלה]] כמי השתייה קשורה במחסור [[יוד]] ולכן במחלות בלוטת התריס כתוצאה ממחסור יוד‏ [69]<ref>{{צ-מאמר|מחבר = Ovadia YS, Troen AM, and Gefel D|שם = Seawater desalination and iodine deficiency: is there a link?|כתב עת = IDD newsletter|עמ = 13-14|כרך = 41|שנת הוצאה = 2013|קישור = http://ign.org/cm_data/idd_aug13_israel_1.pdf}}</ref>. ממחקר שנערך בישראל על ידי התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה, בהנחיית ד"ר דב גפל מבי"ח "ברזילי" וד"ר אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית [70], עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד. חוקרים אלו מצאו כי מחלת תריס מסוימת - זפקת פשוטה, קשורה בערכי תירוגלובולין (Thyroglobulin) מוגברים בדם ובמחסור יוד בתזונה במדגם ישראלים בוגרים מנפת אשקלון. עובדיה, גפל וטרואן גורסים כי צריכה נאותה של יוד בתזונה עשויה להקטין את הסיכוי ללקות בזפקתב[[זפקת]]. לדעתם, ביכולתם של מחקרי המשך רחבי-היקף לקדם את המאמצים למניעת מחלות של בלוטת התריס [71]<ref>{{צ-מאמר|שם = Elevated Serum Thyroglobulin and Low Iodine Intake Are Associated with Nontoxic Nodular Goiter among Adults Living near the Eastern Mediterranean Coast|קישור = http://dx.doi.org/10.1155/2014/913672|כתב עת = Journal of Thyroid Research|שנת הוצאה = 2014-01-01|כרך = 2014|doi = 10.1155/2014/913672|מחבר = Yaniv S. Ovadia, Dov Gefel, Svetlana Turkot, Dorit Aharoni}}</ref>.
 
• בעשור השני של המאה ה-21: בשנים 2013-2015 התפרסם על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי אוניברסיטאי "ברזילי" כי קיים חשש שהעלייה בשימוש התפלה כמי השתייה קשורה במחסור יוד ולכן במחלות בלוטת התריס כתוצאה ממחסור יוד‏ [69]. ממחקר שנערך בישראל על ידי התזונאי-דיאטן קליני יניב עובדיה, בהנחיית ד"ר דב גפל מבי"ח "ברזילי" וד"ר אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית [70], עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד. חוקרים אלו מצאו כי מחלת תריס מסוימת - זפקת פשוטה קשורה בערכי תירוגלובולין (Thyroglobulin) מוגברים בדם ובמחסור יוד בתזונה במדגם ישראלים בוגרים מנפת אשקלון. עובדיה, גפל וטרואן גורסים כי צריכה נאותה של יוד בתזונה עשויה להקטין את הסיכוי ללקות בזפקת. לדעתם, ביכולתם של מחקרי המשך רחבי-היקף לקדם את המאמצים למניעת מחלות של בלוטת התריס [71].
 
==בספרות==