ונוס מאורבינו – הבדלי גרסאות

"'''ונוס מאורבינו'''" ([[1538]]) הוא [[ציור]] מאת הצייר ה[[איטליה|איטלקי]], בן תקופת [[הרנסאנס]] [[טיציאן]]. הציור מתאר אישה צעירה [[עירום (אמנות)|עירומה]], המזוהה עם ה[[אל]]ה [[ונוס]]. הציור נחשב לאחת מיצירות האמנות הידועות ביותר.

הציור הוזמן על ידי גידובלדו דלה רוביה (Guidobaldo II della Rovere), [[דוכס]] העיר [[אורבינו]]. במקור קישט הציור תיבת עץ (Cassone) הניתנות כמתנת נישואים. על פי רונה גופן (Rona Goffen), מבקרת אמנות מודרנית, שימש הציור כ"מודל דידאקטי" עבור ג'וליה וראנו (Giulia Varano), אשתו הצעירה של הדוכס ‏‏{{הערה|1=‏ראו: Gofman, Rona, '''Titian's 'Venus of Urbino''', Cambridge University Press, 1997.‏}}.

הציור מתאר אישה צעירה עירומה הנמצאת בתוך ארמון [[ונציה|ונציאני]]. היא שוכבת על גבי ספה או מיטה, נשענת בהסבה על גבי כרים ומאחוריה מעין וילון או מסך ירוק. בקצה המיטה שוכב כלב קטן. מאחורי הווילון מתגלה מראה חלל ארמון מפואר המרוצף באריחים חומים המדגישים את ה[[פרספקטיבה]] ואת עומק החלל. על הקירותקירות הארמון פרושים שטחי[[שטיח קיר|שטיחי קיר]] פרחוניים וקבוע חלון מרפסת גדול. בקצה החדר מתוארות שתי נשים נוספות - האחת, הלבושה בשמלה לבנה, כורעת ליד ארגזי מטען או [[נדוניה]], הדומים לארגז שאליו נוצר הציור, ואילו השנייהוהאחרת, הלבושה בשמלה בגוון כתום או ב[[גוון]] [[אפרסק]], עומדת לצידהלצדה ואוחזת בבגד.

הכלב השוכב על המיטה, סימן לנאמנות, הינוהוא תוספת אירונית לאירוטיותל[[ארוטיות]] המשוחררת של ונוס.

מבנה הציור מבוסס על ה[[קומפוזיציה]] של הציור "[[ונוס הישנה]]" ([[1510]]) מאת [[ג'ורג'ונה]]. שם, מופיעמופיעה ונוס כאישה עירומה וישנה השוכבת בטבע הפתוח. טיציאן בחר לצייר את "ונוס" כאישה בת התקופה, שאיננה מוטרדת מעירומה ומתבוננת בצופה. למעשה, הרמז היחיד לזהותה של האלה הוא בשמו של הציור.

בשנת [[1863]] יצר הצייר ה[[צרפת]]י [[אדוארד מאנה]] את "[[אולימפיה (ציור)|אולימפיה]]", ציור השואב את השראתו מציורו של טיציאן, ובו מוחלפת הדמות הערטלאיתהערטילאית של ונוס בדמותה של הציירת [[ויקטורין מאונט]], שהייתה המודל האהוב על מאנה. בציור של מאנה "הולבשה" מאונט כזונהכ[[זונה]]. כמו כן אלמנטים מהוגנים כביכול דוגמת הנשים הקשורות בחיי הנישואין והכלב המנומנם הוחלפו בשפחה שחורה המביאה מתנות מלקוחות הזונה וחתול ששערו מסומרסומר, סמל לערמומיות ובוגדנות. השימוש שעשה מאנה ביצירת המופת של טיציאן תוך החלפת האלמנטים הקלאסיים והמהוגנים באלמנטים חריגים הוביל לתגובה קשה כנגדנגד ציורו של מאנה בעת שהוצגהשהוצג, ובדיעבד הפכו את מאנה לאחד מאבות הציור המודרני.