גידור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q547416
שורה 13:
 
==דוגמה לצורך בשימוש בגידור==
חברת 'חומוס עםבעל כבוד' מייצרת חומוס במפעל, אי שם בצפון הארץ ומייצאת אותו לארצות הברית במחיר 10$ לקופסה. אין אפשרות להעלות את המחיר כיון שאז יעדיפו הצרכנים בארצות הברית את תוצרת המתחרים: "חומוס זה הכי אחי" המיוצר בארצות הברית או את "אכבר חומוס" המיוצר בלבנון. החברה מעסיקה עובדים בארץ וחומרי הגלם כולם נרכשים בארץ. לפיכך, העלויות המשמעותיות הן בשקלים ואילו ההכנסות בדולרים. עלות היצור של קופסת חומוס היא 45 ש"ח. שער הדולר שקל עומד כיום על 5 שקלים לדולר. מכאן שההכנסות מכל קופסה הם 5 ש"ח והרווח עבור כל קופסת חומוס עומד על 10%.
 
בעקבות העלאת הריבית בישראל, התחזק השקל וכעת דרושים 4 ש"ח בלבד לרכישת 1 דולר. נתון אקסוגני זה השפיע על רווחיה של חברת "חומוס עםבעל כבוד". עלות הייצור נשארה 45 ש"ח, המחיר לקופסה נשאר 10$ (אי אפשר להעלות את המחיר) אך כעת ההכנסות בשקלים הן 40 ש"ח בלבד ומכל קופסה נוצר הפסד של 12.5%.
 
במצב בו לחברה הוצאות בשקלים (כוח אדם, חומרי גלם וכדומה) והכנסות בדולרים, נוצרת חשיפה לשער הדולר-שקל וכל שינוי בו משפיע על רווחי החברה. גידור הסיכון על ידי שימוש ב[[אופציה|אופציות]], [[חוזה עתידי|חוזים עתידיים]] וכדומה ימנעו או יצמצמו הפסדים העלולים להיגרם מחשיפה זו. כלי זה מאפשר לחברה להתנהל באופן יציב ומבלי לחשוש משינוים בשוק ה[[מטבע חוץ]].