קילטפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\{\{coord(?!\|.+display)(.*?)\|?\}\} +{{coord\1|display=title}})
כרום ב-כ לא בק
שורה 4:
[[תמונה:Kültepe 0877.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שרידי קילטפה]]
[[קובץ:קילטפה- לוחות בקערה שכבה שנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוחות חומר בכתב יתדות שנמצאו בתוך קערה ב[[שכבה ארכאולוגית|שכבה]] II בחפירה ארכאולוגית . מתוארך ל- 1920 ל־1840 לפנה"ס]]
'''קילטֵפֶּה''' (ב[[טורקית]] '''Kültepe''', "גבעת האפר") הוא שמה הנוכחי של [[עיר]] במרכז מזרח [[אנטוליה]] שב[[טורקיה]], הידועה גם בשם '''קַרוּםכּרוּם כַּנֵשכּנֵש''', היינו "מושבת-הסוחרים של כנש" באשורית (בטורקית נהגה כַּנִיש). העיר המודרנית הקרובה ביותר היא [[קייסרי]], כ־20 [[קילומטר|קילומטרים]] דרום מערבית לקילטפה. תעתיק שם העיר השכיח הוא "כנש", אחר שמה ה[[חתים|חתי]], אולם שם מדויק יותר יהיה "כַּנֵס". קַרוםכרום כנש מתייחס לחלק מסוים של העיר שניתן על ידי הממונים המקומיים לסוחרים [[אשור|אשוריים]] לשימושם הפטור ממס, כל עוד סחורתם נותרה בתוך הקַרוּםהכָּרוּם. המונח "כרום" שאול מ[[אכדית]], ומשמעותו היא [[שער (מבנה)|שער]]נמלער. העיר אליה הוצמד הכרום היא נשש, בירתם הראשונה של החתים באנטוליה.
 
מספר ערים אנטוליות אחרות אכלסו כרום, אולם הגדול בהם היה בכנש. כרום חשוב זה יושב על ידי סוחרים אשוריים במשך מאות שנים. האשורים יבאו [[בדיל]] ו[[אריג|אריגים]] מארצם עבור [[כסף (יסוד)|כסף]] ומוצרי מותרות.
שורה 15:
*'''שכבה III'''. שלב יישוב נוסף, עדיין אין עדויות לידיעת קרוא וכתוב בקרב יושבי האתר.
 
*'''שכבה II''', בין 1920 ל־1840 לפנה"ס ( על פי [[כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק|הכרונולוגיה התיכונה]]). בתקופה המדוברת הסוחרים האשוריים הקימו את מושבתם הצמודה לעיר, הקַרוםהכרום. הכרום נחרב בשריפה בתום התקופה; הסוחרים ברחו מההריסות והותירו מאחור חפצים רבים שנמצאו על ידי [[ארכאולוג|ארכאולוגים]]. בין הממצאים הבולטים הם לוחות ה[[חרס|חומר]] האפויים שנמצאו בהמוניהם, חלקם בתוך מעטפות חומר חתומות. הלוחות תיעדו פעילות יום־יומית כסחר וסידורים חוקיים. הלוחות מתעדים [[הסחר האשורי באשור הקדומה עם המושבות האשוריות באנטוליה|סחר בין המושבה האשורית]] ל[[אשור (עיר)|עיר אשור]] וסחר המושבה עם המקומיים. הסחר נוהל על ידי משפחות, לא האומה האשורית. לוחות אלו הם, נכון למציאות הארכאולוגית של ימינו, הדוגמאות העתיקות ביותר לרשומות מאנטוליה. שלב זה, כאמור, נשרף, ההשערות לחורבן הן,מאבקים פנימיים בין שליטי (הנסיכים) הערים באזור או כניסת ה[[חיתים]] והתיישבותם באזור [[קפדוקיה]]
 
*'''שכבה Ib''', בין 1789 ל־1740 לפנה"ס. לאחר שלב ביניים בו נזנחה העיר נבנו מתקנים חדשים על גבי הריסות השכבות העתיקות; העיר הפכה במהרה למרכז סחר משגשג. הסחר היה כפוף לשלטון [[אישמי דגון]] אשר הושם לשלטון אשור אחר כיבושה על ידי אביו, [[שמשי-אדד הראשון]]. העיר, אומנם, נשרפה פעם נוספת. מתקופה זו נמצא מספר תעודות קטן. את חורבנה ניתן לזקוף למלכים שעלו על אשור, ובייחוד למלך [[בבל]], הוא [[חמורבי]].