גמלאן (מוזיקה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) הרחבת הערך, תחילת עבודה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
==טרמינולוגיה==
מקור המילה "גמלאן" במילה "גָמֶל" בשפת יאווה, המתייחסת או לסוג הפטישון המשמש להקשה על הכלים או לפעולת ההקשה בפטישון. המונח "קאראוויטאן" מתייחס לנגינה בכלי גמלאן, ומקורו במילה "ראוויט", שמשמעה "מסובך" או "משוכלל" ובאה מן ה[[סנסקריט]]. היא מתייחסת לתחושת הליטוש והאלגנטיות שהיא האידיאל במוזיקה של יאווה. מילה אחרת מאותו שורש, "פַּנְגְראוויט", משמעה אדם בעל חוש לכך, והיא משמשת כתואר כבוד כשמזכירים נגני גמלאן ידועי-שם. המילה בשפת יאווה גבוהה ל"גמלאן" היא "גַאנְגְזה", שהיא שילוב של המילים "טמבאגה" ו"רייאזה" שעניינן החומרים שמשתמשים בהם לבניית גמלאן [[ארד]] (נחושת ובדיל), או "טיגה" ו"סדאזה", המתייחסות
==היסטוריה==
<!--[[File:COLLECTIE TROPENMUSEUM Gamelanorkest TMnr 60015940.jpg|thumb|left|180px|תזמורת גמלאן (1870-1891)]]-->
הגמלאן קודם לתרבות ההינדו-בודהיסטית ששלטה באינדונזיה ברשומות המוקדמות ביותר שלה, ומייצג צורת אמנות ילידית. כלי הנגינה התפתחו לצורתם העכשווית בתקופת אימפריית מאג'אפאהיט.{{הערה|1=שגרירות הרפובליקה האינדונזית, "ביולטין למוזיאון הלאומי של קנדה" (אוטווה: אפריל 1961), עמ' 2, מצוטט אצל דונלד א. לנץ. "The Gamelan Music of Java and Bali: An Artistic Anomaly Complementary to Primary Tonal Theoretical Systems", הוצאת אוניברסיטת לינקולן בנברסקה, 1965, עמ' 5}} בניגוד להשפעה ה[[הודו|הודית]] הכבדה בצורות אמנות אחרות, ההשפעה ההודית על מוזיקת הגמלאן ניכרת אך ורק בסגנון השירה של יאווה, ובנושאים של "ואיאנְג קוּליט" (תיאטרון בובות בצלליות).
במיתולוגיה של יאווה, את הגמלאן יצר סאנג היאנג גורו בתקופת סאקה (בסביבות 167 לספירה), כאל שמלך על כל יאווה מארמון על הר מנדרה במדאנג קאמולן (כיום הר לאוו), היה לו צורך באות שיקרא אליו את האלים, ולשם כך המציא את ה[[גונג]]. למסרים מורכבים יותר, המציא שני סוגי גונג אחרים, וכך יצר את מערך הגמלאן המקורי.{{הערה|R.T. Warsodiningrat, ''Serat Weda Pradangga''. Cited in Roth, A. R. ''New Compositions for Javanese Gamelan''. University of Durham, Doctoral Thesis, 1986. Page 4.<!--ibid later-->}}
התמונה הראשונה של הרכב מוזיקלי נמצאת במקדש בורבודור מן [[המאה השמינית]] במרכז יאווה. בתמונה זו זוהו כלי נגינה כמו חליל במבוק, [[כלי הקשה|פעמונים]], [[תופים]] בגדלים שונים, [[לאוטה]] ו[[כלי מיתר]] לנגינה בקשת ולפריטה. עם זאת, חסרים בה [[כלי הקשה|מטאלופונים]] ו[[קסילופון|קסילופונים]]. אף על פי כן, תמונת ההרכב המוזיקלי הזה נחשבת לצורה הקדומה ביותר של הגמלאן.
בארמונות [[יאווה]] נמצאים ההרכבים העתיקים ביותר המוכרים, גמלאן Munggang ו-Kodokngorek, כנראה מן [[המאה ה-12]]. אלה מהווים את הבסיס ל"סגנון הרם". סגנון אחר, "הסגנון החרישי", התפתח ממסורת ה-kemanak וקשור למסורות השירה של הפיוט היאוואני, באורח שנחשב לא פעם לדומה לביצוע מחול ה-bedhaya המודרני. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] התלכדו שני הסגנונות האלה, הרם והחרישי, ובמידה רבה מבחר סגנונות הגמלאן המודרני של [[באלי]], [[יאווה]] ו[[איי סונדה]] נוצר מן הדרכים השונות של ערבוב היסודות האלה. מכאן, שעל אף השונות לכאורה בסגנונות, הם שותפים להרבה מן התפיסות התאורטיות, הכלים והטכניקות.
==קישורים חיצוניים==
| |||