ויטמין K – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
 
==מבנה כימי==
[[קובץ:Vitamin K structures.jpg|300px|ממוזער|מבנה ויטמין K<sub>1</sub> ושני סוגים נפוצים של ויטמין K2K<sub>2</sub>]]
תרכובות הוויטמין K הן כולן נגזרות של נפתלוקווינון (Naphthaloquinone), תרכובת [[ארומטיות|ארומטית]] המורכבת משתי טבעות. הוויטמינים מורכבים מנפתלוקווינון שאליו קשורה שרשרת [[פחמימן|פחמימנית]]; ויטמיני K השונים נבדלים זה מזה בהרכב השרשרת הפחמימנית. טבעות הנפתלוקווינון מהוות את המרכיב הפעיל [[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] בוויטמין K, כך שאופן פעולתם של הוויטמינים השונים בקבוצה הוא זהה. השרשרת הפחמימנית משנה את מידת ה[[הידרופוביות]] של התרכובת ועמה את יכולתה [[מסיסות|להתמוסס]] ב[[מים]] ובממסים אחרים, דבר המשפיע על ספיגת הוויטמין ב[[גוף]].
 
שורה 17:
ויטמין K מעורב בעיבוד של מספר [[חלבונים]] חיוניים. באופן ספציפי משתתף הוויטמין בקרבוקסילציה (הוספה של קבוצת [[קרבוקסיל]], '''COOH''') של [[חומצה גלוטמית]], אחת מ-20 [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] העיקריות המרכיבות את החלבונים. קבוצת הקרבוקסיל הנקשרת לחומצה גלוטמית מסייעת בקשירת [[יון|יוני]] [[סידן]]. חומצה גלוטמית בעלת קבוצת קרבוקסיל כזו מסומנת '''Gla''' (להבדיל מ-Glu, סימונה של חומצה גלוטמית רגילה), וחלבונים המכילים שיירי Gla מכונים '''חלבוני Gla'''.
 
נכון להיום ידועים 16 חלבוני Gla, והם משתתפים בתהליכי קרישת הדם (החלבון [[פרותרומבין]], למשל, המצוי ב[[טסית דם|טסיות הדם]]), בבניין עצמות ([[אוסטאוקלצין]]), ובבנייתבבניית כלי דם, ובמשק הסידן בגוף. ויטמין K חיוני איפוא לתהליכים פיזיולוגיים אלו.
 
ויטמין K<sub>1</sub> משמש בעיקר ב[[כבד]] ליצירת גורמי קרישה, בעוד שויטמין K<sub>2</sub> זמין לקרבוקסילציה בשאר אברי הגוף, למשל בעצמות ובכלי הדם.
שורה 27:
 
==מזונות המכילים את הוויטמין וצריכה מומלצת==
ויטמין K<sub>1</sub> נפוץ בעיקר בעלים ירוקים: [[תרד]], [[ברוקולי]], [[סלק עלים]], [[כרוב על]] וב[[חסת התרבות|חסה]] כהה, וכן ב[[סויה]] ובקליפת [[מלפפון]].
 
ויטמין K<sub>2</sub> בצורה MK-4 נמצא ב[[כבד אווז]] ובכמויות קטנות יותר ב[[ביצים]], [[חמאה]], כבד עוף וכרעי תרנגולת (הריכוז תלוי בתזונת החיה).
שורה 40:
 
==תסמיני חוסר==
הואיל וכמעט וכל הוויטמין K הנחוץ מגיע מחיידקי המעי ולא מה[[מזון]], הרי שחוסרחוסר בוויטמין זה נחשב לתופעה נדירה. חוסר כזה עשוי להיווצר בעת תפקוד לא תקין של המעי או בעת פגיעה [[טראומה גופנית|טראומטית]] במעי או הסרה של המעי. נטילת [[תרופה|תרופות]] [[אנטיביוטיקה|אנטיביוטיות]] גורמת לדילול כמות חיידקי המעי ולייצור מופחת של ויטמין K. חוסר בוויטמין K עשוי להתבטא ב[[דימום פנימי|דימומים פנימיים]] (עקב בנייה משובשת של כלי דם), בהסתיידות של ה[[סחוס]] ועקב כך בעיות ב[[מפרק]]ים, בבנייה לא-תקינה של העצמות וכן בשקיעת סידן בדפנות ה[[עורק|עורקים]], דבר הגורם לעלייה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]] ואשר עשוי להוות [[סכנת חיים]] במקרה של סתימה מוחלטת של עורקים ראשיים.
 
תרופות מסוימות המשמשות לדילול הדם (ואשר ניתנות, למשל, לאנשים שסובלים מהיצרות של כלי הדם ונמצאים בסכנה לחסימת כלי דם על ידי קריש) פועלות באמצעות שיבוש פעולתו של ויטמין K או מניעת ייצורו בגוף. התרופה החשובה ביותר מסוג זה היא [[קומדין|וארפארין]] (Warfarin). כשוויטמין K מוסיף את קבוצת הקרבוקסיל לחומצה גלוטמית הוא [[חמצון חיזור|מתחמצן]]; מאוחר יותר הוא מתחזר על ידי ה[[אנזים]] VKOR (ראשי תיבות של Vitamin K epoxide reductase) וחוזר לצורתו המקורית. וארפארין נקשר לאנזים זה ומונע את פעולתו. ויטמין K נשאר בצורתו המחומצנת, הבלתי-פעילה, ומספר ימים לאחר תחילת נטילת התרופה אוזל מלאי הוויטמין הפעיל בגוף ושיעור קרישת הדם יורד בצורה ניכרת.