ויטמין K – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
==מבנה כימי==
[[קובץ:Vitamin K structures.jpg|300px|ממוזער|מבנה ויטמין K<sub>1</sub> ושני סוגים נפוצים של ויטמין
תרכובות הוויטמין K הן כולן נגזרות של נפתלוקווינון (Naphthaloquinone), תרכובת [[ארומטיות|ארומטית]] המורכבת משתי טבעות. הוויטמינים מורכבים מנפתלוקווינון שאליו קשורה שרשרת [[פחמימן|פחמימנית]]; ויטמיני K השונים נבדלים זה מזה בהרכב השרשרת הפחמימנית. טבעות הנפתלוקווינון מהוות את המרכיב הפעיל [[פיזיולוגיה|פיזיולוגית]] בוויטמין K, כך שאופן פעולתם של הוויטמינים השונים בקבוצה הוא זהה. השרשרת הפחמימנית משנה את מידת ה[[הידרופוביות]] של התרכובת ועמה את יכולתה [[מסיסות|להתמוסס]] ב[[מים]] ובממסים אחרים, דבר המשפיע על ספיגת הוויטמין ב[[גוף]].
שורה 17:
ויטמין K מעורב בעיבוד של מספר [[חלבונים]] חיוניים. באופן ספציפי משתתף הוויטמין בקרבוקסילציה (הוספה של קבוצת [[קרבוקסיל]], '''COOH''') של [[חומצה גלוטמית]], אחת מ-20 [[חומצת אמינו|חומצות האמינו]] העיקריות המרכיבות את החלבונים. קבוצת הקרבוקסיל הנקשרת לחומצה גלוטמית מסייעת בקשירת [[יון|יוני]] [[סידן]]. חומצה גלוטמית בעלת קבוצת קרבוקסיל כזו מסומנת '''Gla''' (להבדיל מ-Glu, סימונה של חומצה גלוטמית רגילה), וחלבונים המכילים שיירי Gla מכונים '''חלבוני Gla'''.
נכון להיום ידועים 16 חלבוני Gla, והם משתתפים בתהליכי קרישת הדם (החלבון [[פרותרומבין]], למשל, המצוי ב[[טסית דם|טסיות הדם]]), בבניין עצמות ([[אוסטאוקלצין]]),
ויטמין K<sub>1</sub> משמש בעיקר ב[[כבד]] ליצירת גורמי קרישה, בעוד שויטמין K<sub>2</sub> זמין לקרבוקסילציה בשאר אברי הגוף, למשל בעצמות ובכלי הדם.
שורה 27:
==מזונות המכילים את הוויטמין וצריכה מומלצת==
ויטמין K<sub>1</sub> נפוץ בעיקר בעלים ירוקים: [[תרד]], [[ברוקולי]], [[סלק עלים]], [[כרוב על]] וב[[חסת התרבות|חסה]] כהה, וכן ב[[סויה]] ובקליפת [[מלפפון]].
ויטמין K<sub>2</sub> בצורה MK-4 נמצא ב[[כבד אווז]] ובכמויות קטנות יותר ב[[ביצים]], [[חמאה]], כבד עוף וכרעי תרנגולת (הריכוז תלוי בתזונת החיה).
שורה 40:
==תסמיני חוסר==
תרופות מסוימות המשמשות לדילול הדם (ואשר ניתנות, למשל, לאנשים שסובלים מהיצרות של כלי הדם ונמצאים בסכנה לחסימת כלי דם על ידי קריש) פועלות באמצעות שיבוש פעולתו של ויטמין K או מניעת ייצורו בגוף. התרופה החשובה ביותר מסוג זה היא [[קומדין|וארפארין]] (Warfarin). כשוויטמין K מוסיף את קבוצת הקרבוקסיל לחומצה גלוטמית הוא [[חמצון חיזור|מתחמצן]]; מאוחר יותר הוא מתחזר על ידי ה[[אנזים]] VKOR (ראשי תיבות של Vitamin K epoxide reductase) וחוזר לצורתו המקורית. וארפארין נקשר לאנזים זה ומונע את פעולתו. ויטמין K נשאר בצורתו המחומצנת, הבלתי-פעילה, ומספר ימים לאחר תחילת נטילת התרופה אוזל מלאי הוויטמין הפעיל בגוף ושיעור קרישת הדם יורד בצורה ניכרת.
|