נט קינג קול – הבדלי גרסאות

שחקן אמריקאי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תורגם מאנגלית
(אין הבדלים)

גרסה מ־03:39, 4 באוגוסט 2006

נתניאל אדאמס קולז (אנגלית: Nathaniel Adams Coles), הידוע יותר בשמו המקצועי, נט קינג קול (אנגלית: Nat King Cole)‏ (17 במרץ 1919 - 15 בפברואר 1965), זמר, פזמונאי ופסנתרן ג'אז אמריקאי.

קובץ:Natkingcole.jpg
נט קינג קול בסרט "הגרדיניה הכחולה" (1953)

ילדות והחיים בשיקגו

נתניאל אדאמס קולז נולד במונטגומרי, אלבמה. אביו היה קצב וכומר בכנסייה הבפטיסטית. משפחתו עברה לשיקגו כשהיה ילד. שם אביו הפך למיניסטר; אמו של נט, פרלינה, הייתה נגנית העוגב בכנסייה. נט למד לנגן בפסנתר מאמו עד לגיל 12, כשהתחיל שיעורים פורמליים. הופעתו הראשונה הייתה בגיל 4 כשהופיע עם השיר "Yes, We Have No Bananas". הוא לא למד רק ג'אז וגוספל, אלא גם מוזיקה קלאסית אירופאית וניגן, כדבריו, "מיוהן סבסטיאן באך עד לרחמנינוב".

המשפחה גרה בשכונת "ברונזויל" שבשיקגו אשר הייתה מוכרת בשנות ה־20 בזכות חיי הלילה ומועדוני הג'אז שבה. נט היה מתגנב מחוץ לבית ומסתובב ליד מועדונים ומקשיב לאמנים כמו לואי ארמסטרונג, ארל היינז וג'ימי נון. הוא השתתף בתוכנית המוזיקה המפורסמת של וולטר דיאט.

לאחר שקיבל השראה מנגינתו של ארל היינז, החל קול את הקריירה שלו באמצע שנות ה־30 כשהיה עדיין בנעוריו ואימץ את השם נט קול (Nat Cole) ונפטר מהאות "s" שבשם משפחתו. אחיו הגדול, אדי קולז, בסיסט, הצטרף ללהקה של נט וההקלטה הראשונה שלהם שנערכה בשנת 1936 הייתה תחת שמו של אדי. הלהקה אף הופיעה באופן קבוע במועדונים. למעשה, נט קיבל את כינויו "קינג" ("מלך" באנגלית) במועדון ג'אז, כיוני שככל הנראה קיבל חיזוק חרוז הילדים על "קינג קול הישן" ("Old King Cole"). קול הופיע התור פסנתרן בסיבוב הופעות הארצי שנועד להחיות מחדש את המחזמר שהפך לאגדת רגטיים וברודוויי, Shuffle Along של אובי בלייק. כשנכשלה לפתע בלונג ביץ', קליפורניה, קול החליט להישאר שם.

לוס אנג'לס והטריו של קינג קול

נט קול ועוד שלושה מוזיקאים יצרו את "נגני הסווינג של קינג קול" בלונג ביץ', והופיעו במספר ברים מקומיים לפני שניתנה להם ההזדמנות להופיע בגן שעשועים לאורך החוף בשם "The Pike" בשכר של 90 דולר לשבוע.

נט התחתן עם רקדנית בשם נדין רובינסון, אשר השתתפה גם היא בהופעה Shuffle Along, ועבר ללוס אנג'לס כדי להקים את "הטריו של קינג קול". הטריו הורכב מנט בפסנתר, אוסקר מור בגיטרה ווסלי פרינס בקונטרבס. הטריו ניגן הלוס אנג'לס בסוף שנות ה־30 והקליט עבור הרדיו.

קול לא השיג פופולריות רבה עד לשיר "Sweet Lorraine" בשנת 1940. אל אף ששר בלדות עם הטריו, הוא התבייש להשתמש בקולו. למרות שקול התגאה בהגייה שלו, הוא אף פעם לא החשיב את עצמו זמר טוב. אך הסגנון המאופק שלו התנגד היטב עם הגישה המצליפה של רוב זמרי הג'אז.

בזמן מלחמת העולם השנייה, ווסלי פרינס עזב את הלהקה וקול החליף אותו בג'וני מילר. הטריו של קינג קול חתם על חוזה עם חברת התקליטים שהייתה בתחילת דרכה בשם "Capitol Records" בשנת 1943 ונשאר בחברה זו עד סוף הקריירה של קול. בשנות ה־50, הפופולריות של קול הייתה כה רבה שבניין "Capitol Records" נקרא לעיתים בשם "הבית שבנה נט".

קול נחשב לאוונגרד בתחום הג'אז לפסנתר. למשל, הוא הופיע בהופעת הג'אז הראשונה של התזמורת פילהרמונית. ההרכב החדשני של פסנתר, גיטרה וקונטרבס בזמן של הביג בנד הפך להרכב פופולרי לטריו ג'אז. אמנים רבים השתמשו בהרכב שכזה ומביניהם ארט טאטום, אחמד ג'אמאל, אוסקר פטרסון, טומי פלנגן ופסנתרני בלוז צ'ארלס בראון וריי צ'ארלס. הוא אף הופיע כפסנתרן עם לסטר יאנג, רד קלינדר וליונל המפטון.

חיים פוליטיים

ב־23 באוגוסט, 1956, קול נאם בועידה הרפובליקנית הארצית שנערכה בארנה בשם "ארמון הפרות" שבסן פרנסיסקו, קליפורניה. הוא אף היה נוכח בועידה הדמוקרטית הארצית בשנת 1960 כדי להביע את תמיכתו בנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי. קול היה מבין עשרות האמנים שגייס פרנק סינטרה להופיע בנאום הפתיחה של קנדי בשנת 1961. נט קינג קול נהג להתייעץ עם הנשיא קנדי (ולאחר מכן, עם הנשיא ג'ונסון) בנוגע לזכויות אזרח. אך הוא הותקף על ידי מבקרים כשנרתע מויכוח בנושא זכויות אזרח. מבין הנכבדים ביותר היה שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, תרגוד מרשל אשר היה מאוכזב מכך שקול לא נקט עמדה תקיפה מול ההתקפות שהופנו כלפיו על הבמה מדוגלים בעליונות לבנה בשנת 1956.

קריירת שירה

הלהיט הראשון של קול היה שיר שלו בשם "Straighten Up and Fly Right" ('התישר וטוס ימינה'), המבוסס על פולקלור שחור והוקלט בחברת התקליטים "Capitol Records" בשנת 1943. השיר של קול הפך להצלחה כשמכר יותר מ־500,000 עותקים והוכיח ששירים המבוססים על פולקלור פונים לקהל הרחב. אל אף שקול לא נחשב לזמר רוק, שיר זה נחשב לאחד מתקליטי הרוק אנד רול הראשונים. אף בו דידלי, אשר הופיע גם כן עם עיבודי פולקלור דומים, החשיב את קול כבעל השפעה.

קול החל להקליט ולהופיע בסוף שנות ה-40 עם שירי פופ מול קהל גדול כשמלווה לרוב בתזמורת כלי קשת. הפופולריות שלו גברה כשהופיע עם שירים כמו "The Christmas Song" ('שיר חג המולד') (1946), "Nature Boy" ('ילד טבע') (1948), "Mona Lisa" ('מונה ליזה') (1950) ו־"Unforgettable" ('בלתי נשכח') (1951). בעוד שהמעבר למוזיקת פופ הוביל כמה מבקרי ג'אז ומעריצים להאשים את קול בכך שמכר את עצמו, הוא לעולם לא נטש לחלוטין את שורשיו המוזיקליים; בשנת 1956, למשל, הוא הקליט אלבום ג'אז בשם "After Midnight" ('לאחר חצות'). בשנת 1991, חברת תקליטים בשם "Mosaic Records" הוציאו מקבץ של כל ההקלטות של "הטריו של נט קינג קול" אשר כלל בתוכו 349 שירים על גבי 27 תקליטים או 18 תקליטורים. ההכנסות העצומות ממכירת ההקלטות של קול תרמו רבות להצלחה של חברת "Capitol Records" בתקופה זו; הצלחה מסחרית זו מוכרת גם כאחת ההצלחות ששיחקו תפקיד מרכזי במימון בניין "Capitol Records" הנמצא בקליפורניה. כשהושלם בשנת 1956, בניין המשרדים העגול הראשון בעולם כונה, ומכונה גם היום בידי רבים בתור "הבניין שבנה נט".

קובץ:Billycole.JPG
נט קינג קול יחד עם בילי פרסטון בגיל 10 (1957)

בשנות ה־50, קול המשיך ליצור להיטים אחד אחרי השני. רוב להיטיו נוצרו בשיתוף פעולה עם המעבד/מנצח המפורסם, נלסון רידל. קול הוציא יחד עם רידל את האלבום הראשון שלו על תקליט בקוטר 10 אינץ' בשנת 1953 בשם "נט קינג קול שר לשני מאוהבים" (Nat King Cole Sings For Two In Love). קול הוציא אלבומים נוספים, מביניהם "Love Is the Thing" ('אהבה היא העניין') אשר הגיע לראש רשימת האלבומים באפריל, 1957 ועובד על ידי גורדון ג'נקינז.

לאחר שקיבל השראה בטיול שערך בהוואנה, קובה בשנת 1958, נט שב לעיר והקליט בה את האלבום "Cole Espanol", אשר שר קול לכל אורכו רק בספרדית ובפורטוגזית. האלבום היה ללהיט לא רק בארצות הברית אלא גם באמריקה הלטינית. האלבום היה כה פופולרי שהוא לווה בשניים נוספים: "A Mis Amigos" בשנת 1959 ו־"More Cole Espanol" בשנת 1962.

בסוף שנות החמישים החל להשתנות הטעם המוזיקלי ולמרות הצלחת שיר הרוק אנד רול "Send For Me", שירי הבלדה של קול נמעסו על מאזינים צעירים. כמו זמרים אחרים בני זמנו, מביניהם דין מרטין, פרנק סינטרה וטוני בנט, קול גם כן הבין כי רוב שירי הפופ מבוצעים על ידי צעירים. בשנת 1960, משתף הפעולה של קול, נלסון רידל, עזב את "Capitol Records" ועבר לעבוד בחברת התקליטים החדשה שיצר פרנק סינטרה בשם "Reprise Records". השניים, נפרדו דרכם כשסיימו לעבוד על אלבום בשם "Wild Is Love", המבוסס על מילים שכתבו ריי רסץ' ודוטי ווין. נט הפך את הרעיון של האלבום להצגה בשם "I'm With You".

בשנות ה־60 נט שוב הגיע לראש רשימות הסינגלים האמריקאיים כשההצלחה החלה בשיר "Ramblin' Rose" באוגוסט 1962. לאחר מכן הגיעו עוד שלושה להיטים: "Dear Lonely Hearts", "Those Lazy, Hazy, Crazy Days Of Summer" ו־"That Sunday, That Summer".

מה שהפך להיות האלבום האחרון של קול נקרא ".L.O.V.E" אשר הוקלט בסוף שנת 1964. הוא הושק קרוב מאוד למותו והגיע למקום רביעי ברשימת האלבומים של "Billboard" באביב 1965. אלבום של מיטב השירים של קול הפך לתקליט זהב בשנת 1968. השיר שלו משנת 1957 בשם "When I Fall In Love" הגיע לראש רשימת השירים בממלכה המאוחדת בשנת 1987.

קול היה האפרו-אמריקני הראשון שהייתה לו תוכנית רדיו משלו. הוא חזר על הצלחתו בסוף שנות ה־50 כשהופיע בתוכנית הטלוויזיה הארצית הראשונה שבה מופיע אפרו-אמריקני. בשני המקרים, התוכניות בוטלו בסופו של דבר מפני שספונסרים נרתעו מאמנים שחורים. קול נלחם בגזענות במשך כל חייו וסרב להופיע במקומות בעלי הפרדה גזעית. בשנת 1956, הוא נתקף על הבמה כששר את השיר "Little Girl" ('ילדה קטנה') בברמינגהם, אלבמה. ההתקפה התבצעה על ידי חברים ב"מועצה לאזרחים לבנים" (תנועה גזענית שהייתה באותה תקופה בארה"ב) אשר מסתבר כי התכוונו לחטוף אותו. על אף פציעות שקיבל, המשיך קול במופע אך נשבע שלא יופיע יותר בדרום ארצות הברית.

קול הופיע בסרטים קצרים רבים ושיחק את וו. כ. הנדי בסרט "סיינט לואיס בלוז". הוא אף הופיע בסרטים "הסיפור של נט קינג קול", "שער סין" ו"הגרדיניה הכחולה" (ראה תמונה לעיל).

נט קינג קול, מעשן כבד, מת מסרטן הריאות בפברואר 1965 כשעדיין היה בשיא קריירת השירה שלו. סרטו האחרון, "Cat Ballou", פורסם לאחר כמה חודשים.

בתו של נט, נטלי קול, ואחיו הצעיר ביותר, פרדי קול, גם כן זמרים. לנטלי ולאביה היה להיט בלתי צפוי בקיץ 1991. נטלי קול שכללה הקלטה של ביצוע של אביה משנת 1961 של השיר "Unforgettable" עם הקול שלה ובכך יצרה דואט אלקטרוני כחלק מאלבום שהקדישה למוזיקת אביה. השיר והאלבום בעל שם זהה זכו בשבעה פרסי גראמי בשנה העוקבת.

קריירה טלוויזיונית

ב־5 בנובמבר, 1956, "המופע של נט קינג קול" שודרה ברשת NBC. בעוד שמבקרים רבים היללו את קול על כך שהיה האפרו-אמריקני הראשון להנחות תוכנית טלוויזיה, התוכנית של קול הייתה הראשונה מסוגה אשר מנחה אותה כוכב כמו נט קול. כשהחלה בתור תוכנית באורך רבע שעה בליל ימי שני, התוכנית התארכה לחצי שעה ביולי 1957. על אף מאמצים מצד NBC ואף חלק מעמיתי התעשייה של קול (מביניהן אלה פיצג'רלד והרי בלפונטה אשר עבדו בתעשייה כדי לעזור לתרום כסף לתוכנית), "המופע של נט קינג קול" הגיעה לסיומה בשל מחסור בנותני חסות מדיניים. התוכנית האחרונה של "המופע של נט קינג קול" שודרה ב־17 בדצמבר, 1957. קול שרד במשך יותר משנה והוא זה שבסופו של דבר החליט על ביטול התוכנית, ולא NBC (רשת NBC ואף קול בעצמו פעלו בהפסד כלכלי עצום). כשהגיב על המחסור בנותני חסות, קול העיר בצורה עוקצנית לאחר כשלון התוכנית כי "שדרת מדיסון פוחדת מהחושך".

הופעות בטלוויזיה בתוכניות אחרות:

  • אד סאליבן: נט קינג קול הופיע במופע של אד סאליבן שש פעמים לפני שהתוכנית שלו החלה בשנת 1957. הוא אף הופיע פעמיים לאחר סיום התוכנית שלו, פעם בשנת 1958 ופעם בשנת 1961.
  • דינה שור: נט קינג קול הופיע גם במופע של דינה שור כשהוא שר את השיר "מר. קול לא ישיר רוק אנד רול" בתחילת שנות ה־60.

נישואים, ילדים ופרטים אישיים נוספים

אין זה בטוח כי נט קינג קול נולד בשנת 1919, ויתכן והתאריך המדוייק לעולם לא יתגלה. נט השתמש בשלושה תאריכים שונים כשמילה מסמכים רשמיים והם 1915, 1916 ו־1919.

הנישואים הראשונים של קול, לנדין רובינסון, הסתיימו בשנת 1948. ב־28 במרץ, רק 6 ימים לאחר שהתגרש, נט קינג קול התחתן עם זמרת בשם מריה הוקינס אלינגטון (אין קשר משפחתי לדיוק אלינגטון אל אף ששרה עם להקתו). הם נישאו בכנסייה בפטיסטית חבשית שבהארלם על ידי אדם קלייטון פאוול, ג'ונייר. היו להם חמישה ולדים: הבת נטלי נולדה בשנת 1950, ואחריה אומצה קרול (בתה של אחות מריה) והבן נט קלי קול אשר נפטר בשנת 1995. שתי הבנות קאסי וטימולין נולדו בשנת 1961.

בשנת 1948, קול רכש בית בשכונת הנקוק פארק שבלוס אנג'לס, קליפורניה המאוכלסת כולה בלבנים. אגודת בעלי המקרקעין אמרו לקול שאינם רוצים אנשים בלתי רצויים שיעברו לשכונה. קול השיב בשנינות: "גם אני לא. אם אמצא מישהו בלתי רצוי שבה לכאן, אהיה הראשון להתלונן".

נט ניהל רומנים במשך נישואיו. בזמן שלקה בסרטן הריאות, הוא התרחק מאישתו מריה לטובת השחקנית גונילה הוטון. למרות זאת, הוא נשאר עם אשתו בזמן מחלתו והיא נשארה איתו עד למותו. בראיון, אשתו מריה לא שמרה טינה לרומנים שלו אלא דווקא התרכזה במורשת המוזיקלית אשר הנחיל ובקלאסה אשר הפגין בכל ההבטים השונים של חייו.

נט היה מעשן כבד ועישן עד כשלושה חפיסות סיגריות ביום. היא האמין כי העישון שומר על קולו נמוך. הוא מת מסרטן הריאות ב־15 בפברואר, 1965 בבית חולים "סיינט ג'ונז" שבסנטה מוניקה, קליפורניה. הלוויתו התקיימה בכנסייה האפיסקופלית "סיינט ג'יימז" שבשדרת ווילשייר בלוס אנג'לס. הוא נקבר בבית הקברות "פארק הזכרון מדשאת יער" שבגלנדייל, קליפורניה.

רשימת שירים

  • "Straighten Up and Fly Right"
  • "Its Only a Paper Moon"
  • "Sweet Lorraine"
  • "Embraceable You"
  • Gee Baby, Ain't I Good to You"
  • "I'm Thru with Love"
  • "The Frim Fram Sauce"
  • "Get Your Kicks On) Route 66)"
  • "Baby, Baby All the Time"
  • "You Call It Madness"
  • "I Love You) For Sentimental Reasons)"
  • "The Christman Song"
  • "Too Marvelous for Words"
  • "For All We Know"
  • "Nature Boy"
  • "You've Changed"
  • "Portrait of Jennie"
  • "Lush Life"
  • "Orange Colored Sky"
  • "You Stepped Out of a Dream"
  • "Mona Lisa"
  • "Too Young"
  • "Unforgettable"
  • "Walkin' My Baby Back Home"
  • "That's All"
  • "Blue Gardenia"
  • "This Can't be Love"
  • "Darling Je Vous Aime Beaucoup"
  • "Answer Me, My Love"
  • "Smile"
  • "Autumn Leaves"
  • "A Blossom Fell"
  • "You Can Depend on Me"
  • "Candy"
  • "Caravan"
  • "Sometimes I'm Happy"
  • "Stardust"
  • "When I Fall in Love"
  • "When Sunny Gets Blue"
  • "'Ain't Misbehavin"
  • "(These Foolish Things (Remind Me of You"
  • "The Very Thought of You"
  • "But Beautiful"
  • "Non Dimenticar"
  • "Saint Louis Blues"
  • "The Touch of Your Lips"
  • "I Remember You"
  • "Poinciana"
  • "A Nightingale Sang in Berkeley Square"
  • "Let There Be Love"
  • "Day In, Day Out"
  • "L-O-V-E"
  • "Ramblin' Rose"

רשימת אלבומים

שנה שם האלבום
1953 Unforgettable
1954 Ballads of the Day
1955 Penthouse Serenade
1955 Sings For Two In Love
1955 The Piano Style of Nat King Cole
1956 Night Lights
1956 The Complete After Midnight Sessions
1957 Just One Of Those Things
1957 Love Is The Thing
1958 Cole Español
1958 Everytime I Feel The Spirit
1958 St. Louis Blues
1958 Tell Me All About Yourself
1958 The Very Thought Of You
1958 Welcome To The Club
1958 To Whom It May Concern
1959 A Mis Amigos
1960 The Touch of Your Lips
1960 The Magic Of Christmas
1960 Wild Is Love
1961 Let's Face The Music And Dance
1961 Nat King Cole Sings; George Shearing Plays
1961 The Nat King Cole Story
1962 Dear Lonely Hearts
1962 More Cole Español
1962 Ramblin' Rose
1962 The Christmas Song
1963 My Fair Lady
1963 Those Lazy-Hazy-Crazy Days of Summer
1963 ?Where Did Everyone Go
1964 I Don't Want To Be Hurt Anymore
1964 L-O-V-E
1965 Sincerely / The Beautiful Ballads
אלבומים שיצאו לאחר מותו
1973 Nature Boy
1974 Love is a Many Splendored Thing
1982 Greatest Love Songs
1983 (Unforgettable (Australia
1990 Hit That Jive, Jack
1990 Jumpin' at Capitol
1991 Big Band Cole
1991 The Unforgettable Nat King Cole
1992 Christmas Favorites
1992 (Selections From The Nat King Cole 4-CD Box Set (Promo
1992 The Best Of The Nat King Cole Trio: The Instrumental Classics
1993 Mis Mejores Canciones - 19 Super Exitos
1994 Greatest Hits Vol. 2
1994 Let's Face the Music & Dance
1998 The Frim Fram Sauce
2000 Route 66
2001 The King Swings
2003 Stepping Out of a Dream
2003 The Classic Singles
2003 20 Golden Greats
2003 ...The Best Of
2003 (The Nat King Cole Trio (With Famous Guests
2003 The One And Only Nat King Cole
2006 The Very Best of Nat King Cole