מימוש עצמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמית אבידן (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
עריכה |
||
שורה 4:
== התאוריה ההומניסטית פנומנולוגית ==
ל[[תאוריה]] זו של [[קרל רוג'רס]] ישנם שלושה עקרונות: [[הומניזם]], [[פנומנולוגיה]] ו[[הוליזם]].
* '''הומניזם
* '''פנומנולוגיה
* '''הוליזם
=== מימוש עצמי כמניע מרכזי ===
הנטייה למימוש עצמי היא מולדת, אמנם האופן בו נפתח וננצל אותה תלוי באדם עצמו ובסביבתו. במימוש עצמי נכללים [[הנעה#סוגי מניעים|מניעים פיזיולוגיים]] (של קיום פיזי), מניעים חברתיים, מניעים תרבותיים ומניעים של צמיחה אישית. על פי הגישה ההומניסטית פנומנולוגיה ותפיסתה, האמין רוג'רס כי המימוש העצמי הוא המניע המרכזי לצמיחה אישית ולפיתוח הכישורים האישיים בצורה הטובה ביותר. הנטייה למימוש עצמי היא הכוח המרכזי אשר מניע אותנו, או במילים אחרות: המימוש העצמי אחראי לפיתוח כל האפשרויות הטמונות ביחיד. בעוד שהקיום הפיזי משותף לכל בני האדם, הצמיחה האישית היא ייחודית לכל פרט, בהתאם לשאיפת ההתקדמות שלו. שאיפה זאת היא שמובילה להישגים. על פי רוג'רס, האדם שופט כל אירוע או חוויה בהתאם למידה שהם מקרבים אותו אל המימוש העצמי שלו, כאשר האדם יודע באופן מולד ביולוגי מה טוב בשבילו ומה מקרב אותו למימושו העצמי, כך שאם האירוע או החוויה מקרבים אותו למימושו העצמי – הוא חש סיפוק. לעומת זאת, אירוע או חוויה אשר מרחיקים את הפרט ממימושו העצמי – גורמים ל[[אכזבה|תחושת אכזבה]]. המדד להצלחה הוא ההשוואה שעושה האדם ביחס לעצמו וביחס לפוטנציאל האישי שלו. על פי תפיסתו של רוג'רס, כל מה שהאדם עושה הוא עושה במטרה להרחיב את העצמי שלו ולממש אותו. כדי להתקרב למימושו העצמי, חייב האדם לקבל שני תנאים מתאימים להתפתחותו:
* '''חופש ולא הפקרות,''' הורים צריכים לתת לילד את החופש להיות הוא עצמו ולבחור את בחירותיו, אך החופש צריך להיות תחום בגבולות מסוימים – אחרת זוהי הפקרות.
* '''הערכה חיובית בלתי מותנית,''' הערכה חיובית היא קבלת [[כבוד]],
=== העצמי ===
התאוריה של רוג'רס מכונה תיאורית העצמי, והעצמי (self) הוא מושג עיקרי בה:
'''self
* '''עצמי ריאלי-''' תפיסות האדם את עצמו בהווה.
* '''עצמי אידאלי-''' תפיסות האדם את עצמו כפי שהוא רוצה להיות בעתיד.
|