הבחירות לכנסת השתים עשרה – הבדלי גרסאות

הבחירות הללו היו הבחירות הראשונות שבהן הועברה בחירת המועמדים לכנסת בשתי המפלגות הגדולות, מקביעת "ועדה מסדרת" לפורום רחב יותר של מרכזי המפלגות, כשלב ביניים לקראת העברת ההחלטה לבוחר, ב"בחירות מקדימות". הליכוד פתח בדרך זו עוד במערכות בחירות קודמות (החל מ־[[1977]]), ובמערכת בחירות זו הצטרף אליו המערך.

 

 

במפלגת העבודה (שלראשונה מאז הקמתה התמודדה לבדה, ללא מפ"ם, פרט לשלושת חברי [[מפלגת יחד]] של עזר ויצמן), הביאה שיטת הבחירות במרכז לגיבוש חבורת צעירים שאפתנים שכונתה "[[השמינייה (מפלגת העבודה)|השמינייה]]", אשר כללה את [[יוסי ביילין]], [[חיים רמון]], [[אברהם בורג]], [[עמיר פרץ]], [[ניסים זווילי]], [[יעל דיין]], [[נוואף מסאלחה]] ו[[חגי מרום]]. צעירים אלו דחקו את רגלי הדור המבוגר כ[[אבא אבן]], אשר לא מצא את מקומו ברשימה. קבוצה זאת נחשבה לסמן השמאלי במפלגה, שהעדיפה דיונים ישירות עם הפלסטינים ולא עם ירדן. הם אף הזדהו עם תנועות כ[[שלום עכשיו]], שנחשבו לתנועות המזוהות עם מפלגות משמאל למערך. אל כל אלה הצטרפה קבוצת ההסתדרות, שהונהגה בידי מזכ"ל ההסתדרות לשעבר [[יצחק בן אהרן]]. אלו טענו שהזנחת נושאי החברה והכלכלה לטובת הנושא המדיני יבריחו מצביעים אל הליכוד.