שטר הון – הבדלי גרסאות

'''שטר הון''' הוא סוג של נייר ערך המיר, הניתן להמרה ל[[מניה|מניות]]. התמורה שהתאגיד המנפיק מקבל בגין שטר ההון נמנית עם ההון העצמי של התאגיד. שטרי הון דומים מאוד ל[[כתב אופציה|כתבי אופציה]], אולם, בדרך כלל, אין להם מחיר מימוש (הסכום שאותו יש לשלם בעת ההמרה על מנת לקבל את מניית הבסיס) או תאריך פקיעה (המועד שלאחריו כתב האופציה חדל מלהקנות זכות המרה). לפיכך, כל התמורה שהתאגיד מצפה לקבל, עבור ה[[הקצאת מניות|הקצאה]] העתידית של המניות שתבוצע בעת המרת שטר ההון, משולמת לתאגיד כבר בעת הקצאת שטר ההון עצמו. לעתים, בתנאי שטר ההון נקבע מועד שרק החל ממנו ואילך ניתן להמיר את שטר ההון למניית הבסיס. כמו עםבמקרה של ניירות ערך אחרים שהתמורה בגינם נכללת בהון העצמי, חברה אינה רשאית לבצע [[רכישה עצמית]] (buyback) של שטרי הון אלא בכפוף לעמידתה במבחני החלוקה הקבועים בחוק.<ref>סעיף 1 (ההגדרה "חלוקה") וסעיפים 301-305, 310 ו-311 ל[http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/139_002.htm חוק החברות, תשנ"ט-1999, ס"ח 189].</ref>

דוגמה לשטר הון שהוא נייר ערך המיר מהווים שטרי ההון שהוקצו על ידי [[טאואר-ג'אז|טאואר סמיקונדקטור בע"מ]] בין 2006 ל-2009,<ref>דיווחים לציבור שפורסמו על ידי הבורסה בשם טאואר סמיקונדקטור בע"מ [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=213757 מיום 13.09.2006], [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=387997 מיום 15.09.2008] ו[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=425036 מיום 11.02.2009].</ref> במסגרת הסדר חוב שערכה החברה עם חלק מנושיה. במספרם הגבוה ביותר (מיד לאחר הקצאתם), היו שקולים שטרי הון אלו לכ-250% מה[[הון עומד|הון העומד]] של מניות החברה, כך שהם ייצגויִצגו דילול פוטנציאלי נרחב למדי. נכון ל-למחצית 2015, הומרו ויצאו מהמחזור למעלה מ-8587% משטרי הון אלו.

תכונות אלו של שטר ההון שימושיות בעיקר עבור תאגידים שהם [[בנק]]ים ומוסדות פיננסיים אחרים. בנקים מנפיקים שטרי הון על מנת לעמוד בדרישות של [[הלימות ההון]].<ref>מירב ארלוזורוב "[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=80079 הסיבות שמאחורי הנפקות שטרי ההון של הבנקים]" '''גלובס''' 27.09.1998.</ref> דרישות אלו מבקשות לשמר את יציבותם הפיננסית של הבנקים על ידי הקפדה על יחס מינימלי, לכל הפחות, בין "הון" הבנק (המורכב מההון העצמי ומרכיבים "דמויי הון עצמי", לרבות התמורה בגין שטרי הון) לבין סך המאזן שלו. כך, שטרי הון מונפקים במטרה לקיים את הוראות משטר בזל (The Basel Accords), לרבות [[בזל 2]], הקובע מערך מדוקדק של הנחיות לפיהן אמורים בנקים לנהל את מבנה ההון שלהם. התמורה המתקבלת בגין שטרי הון נכללת ברבדים (tiers) הנמוכים של הון הבנק, אשר השאיפה הרגולטורית היא להרחיבם במידתככל האפשר. עבור הבנקים, הגדלת ה"הון" באמצעות שטרי הון עדיפה על פני הגדלתו באמצעות הנפקת מניות, שכן בדרך הראשונה נמנע דילולם של בעלי המניות הנוכחיים, הן בזכויות הכלכליות (לרבות [[דיווידנד]]) והן בזכויות ההצבעה.