פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
[[קובץ:חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית.png|שמאל|ממוזער|250px|גבולות הפלכים והמחוזות של חלקה האירופאי של האימפריה הרוסית,[[1917]]]]
[[תמונה:Jewish_dress_in_Poland_17th_and_18th_century.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים פולנים בלבוש טיפוסי - המאה ה-17 (למעלה), המאה ה-18 (למטה)]]
לביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומים הפוליטיים הנוכחיים של מדינות [[מזרח אירופה]]. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, אלא מציינת בעיקר את הקיבוצים היהודיים ברוסיה ובפולין. הביטוי '''יהדות מזרח אירופה''' או '''יהדות המזרח''' ([[גרמנית]]: '''Ostjuden''', היגוי: '''[[אוסטיודן]]''') נולד ב{{ה|מאה ה-19}} באימפריה הגרמנית ובמחוזות המערביים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, מתוך רצון לבדל את "היהודים המשתלבים" שבמרכז אירופה מאלה שלא, במזרחה. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בשטחי [[פולין]], [[אוקראינה]], [[בלארוס]], [[לטביה]], [[ליטא]], [[אסטוניה]], [[רוסיה]] (ורומניהו[[רומניה]]) המודרניות.
 
בראשית [[המאה ה-20]] חיו במזרח אירופה דלעיל, למעלה מ-6 מיליון [[יהודים]]. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, הן בערים גדולות כגון [[ורשה]], שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים בלבד.
 
==מראשית התיישבות היהודית ועד המאה ה-18==
היישוב היהודי הראשון במזרח אירופה החל בערים-מושבות, שעל חופי [[הים השחור]], במאות הראשונות לספירה. ישוב זה, בצפונו של הים השחור, היה היישוב היהודי היחידיהיחיד במזרח אירופה עד [[המאה ה-7]]. בתקופה זו החלה התפשטות יהודית מזרחה, אל עבר המדינה הכוזרית. המהגרים הגיעו מ[[האימפריה הביזנטית|ביזאנטייהביזאנץ]] ומארצות ה[[אסלאם]]. אל הקיבוץ היהודי הזה ייתכן והתווספו מקצת ה[[ממלכת הכוזרים|כוזרים]] אשר התגיירושהתגיירו. היהודים, כמו הנוצרים והמוסלמים, זכו שם לחירות דתית ומשפטית במדינה זו. בסוף [[המאה ה-10]] התמוטטה המדינה הכוזרית, ומרכז הכובד היהודי במזרח אירופה עבר ללנסיכות [[קייב]]. קייב הייתה המרכז הפוליטי והתרבותי לדוכסיותלדוכסויות הרוסיות הדרומיות-מזרחיות. היהודים נטלו חלק נכבד בסחר החוץ של עיר זו עד סוף [[המאה ה-11]] עם רוסיה ועם הביזנטיון, ומוהחל מ[[המאה ה-12]] גם עם שאר [[מרכז אירופה]].
 
החל מסוף המאה ה-12 ותחילת [[המאה ה-13]] התגבשוהחלו להתגבש הקהילות היהודיות המאורגנות והקבועות במזרח אירופה. צמיחת האוכלוסייהאוכלוסייתן נבעה בעיקר מהגירה גדולה ממרכז אירופה, הגירהבמספרים שבתוכהגדולים. היו יהודים רבים.גם יהודים לא אשכנזים התיישבו במזרח אירופה, אך מספרם היאהיה קטן יחסית, והשפעתם על הצביון התרבותי-חברתי של היהודים במזרח אירופה היה שולי.
 
בתחילת [[המאה ה-16]] מספר היהודים במזרח אירופה נאמד בין 10,000 ל-30,000. כבר בתחילת [[המאה ה-17]] ידוע על יהודים בערי ליטא ששפתם היא "רוסיא", ואינם יודעים "לשון אשכנז", היינו גרמנית-אידית (יידיש). באמצע [[המאה ה-18]] מספר היהודים מזנק לסביבות 750,000. בתקופה זו רק שליש מיהודי מזרח אירופה התגורר באזורים שרוב אוכלוסייתם פולנית. שאר היהודים התגוררו בסביבתבקרב עמים אחרים, בעיקר בסביבה אוקראינית ורוסית-ליטאית. את הזינוק במספר היהודים ניתן להסביר בהגירה גדולה ממרכז אירופה למזרחה במאה ה-16, וכן לשיעורבשיעור ילודה גבוה בקרב מהגרים אלה.
 
באמצע המאה ה-18 שני שליששלישים מכלל האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה התגוררו בערים או בעיירות, ושליש התגוררו בכפרים - תופעה ייחודית שכמעט ולא התקיימה במערב אירופה. בכל כפר בו גרו יהודים, היו בממוצע רק שתי משפחות יהודיות ולא יותר מעשרה יהודים. ברוב (כ-77%) היישובים העירוניים בהם הם גרו יהודים, הייתהאוכלוסיית אוכלוסייההיהודים קטנה של לא יותר מ-500 יהודים.מנתה בממוצע, היהודים היוו כמחצית מתושביממספר העריםהתושבים. יוצא מכך שבעיירות רבות היה רוב יהודי. מציאות זו התחזקה במשך השנים, כאשר אחוז היהודים בערים ובעיירות רק הלך וגדל, וכך התבלטהנוצרה תופעת ה[[שטעטל]] - "העיירה היהודית", שהייתה עיירה שחלק גדול מתושביה היו יהודים, ושצביונה התרבותי היהודי היה יהודיבולט.
 
===כלכלה ומסחר===
היהודים עסקו בסחר חוץבמסחר ובמלאכות שונות, כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות ואף חקלאות. פעילותם הכלכלית של יהודי מזרח אירופה הייתה שונה מזו של יהודי מרכז ומערב אירופה.: במזרח אירופה פתחופיתחו היהודים סוגי התמחויות, במסחר, בחכירות ובמלאכה, שכמעט ולא התקיימו במערב אירופה. כמו כן, הייתה ליהודים מעורבות רבה בתחומים כלכליים, שיהודים במרכז ומערב אירופה לא עסקו בהם כלל.
 
עד [[גזרות ת"ח ת"ט]] במחצית [[המאה ה-17]], חיו יהודי מזרח אירופה בסביבה יחסית נוחה, שאיפשרה אתלהם שגשוגםלשגשג. היהודים נהנו, על פי רוב, מחופש כלכלי, אישי ודתי נרחב. כך, למשל, גירושים, עיקול רכוש יהודי ושמיטת חובות כספיים, (של נוכרים ליהודים) שהיו שכיחים במערב אירופה, כמעט ולא התקיימו במזרחה.; למרות זכויות היתר היו גם גילויי שנאה כלפי יהודיםהיהודים. שניות זו מתוארת אצל חכם יהודי בשם שלמה מימון:
{{ציטוט|תוכן=אפשר שאין בעולם ארץ חוץ מפולין, שחירות הדת ושנאת הדת מצויות שם במידה אחת שווה כל כך. היהודים רשאים לקיים שם את מצוות דתם מתוך חירות גמורה ואף נתייחדו להם כל זכויות האזרחים האחרות, ולא עוד אלא שיש להם אפילו בתי דינידין משלהם. וכנגד זה אתה מוצא, ששנאת הדת היא גדולה שם כל כך, שהשם 'יהודי' תועבה הוא.|מרכאות=כן}}
 
===חיי הרוח===
 
רמת לימוד התורה של יהודי מזרח אירופה בראשית התיישבותם, הייתה נמוכה. כתוצאה מכך שאלות ובעיות הלכתיות רבות הופנו לרבני ולחכמי תורה בגרמניה ובבוהמיה. פניה דווקא למרכזי הלימוד האשכנזים ולא לחכמי ספרד או לחכמי איטליה נבעה מהקשר הגניאולוגיהגניאלוגי של יהודי מזרח אירופה ליהודי אשכנז, וכמווכן כן גם מהזיקה העמוקה של יהודי מזרח אירופה למסורת הפסיקה והלימוד האשכנזית. החל מהמאה ה-16 הוקמו מרכזי לימוד מפוארים במזרח אירופה, ושם גם התפתחההחלה להתפתח [[תנועת החסידות]].
 
===מבנה חברתי===
המבנה החברתי במזרח אירופה היה מורכזמורכב מ[[קהילה|קהילות]], "הקהל", כאשר החל מאמצע המאה ה-16 ועד [[1764]], פעלו מוסדות מרכזיים, כלל קהילתיים, של הנהגה עצמית במזרח אירופה. שני המוסדות העיקריים היו [[ועד ארבע הארצות]] ו-ועד מדינת ליטא. תפקידם של הוועדות היה איסוף מיסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות המתאימים. מאוחר יותר סיגלו לעצמם גם את תפקיד יצוג הקהילה היהודית בפני השליטים הנוכריים שלהנוכרים אותןבאותן המדינותמדינות. בנוסף לכך היו לוועד סמכויות שיפוטיות לגבי חוקים והלכות בתוךפנימיים שבתוך הקהילות היהודיות.
 
ועד ארבע הארצות היה המוסד הגדולהגבוה ביןמבין הוועדים.; הוועד הורכב משבעה דיינים אשר העומדשהעומד בראשם היה תמיד נציג קהילת [[לובלין]]. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים [[פוזנהפוזנן]], [[קרקוב]] ו[[לבוב]]. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, אז היהואז מספר הנציגים בו היה קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הוועד בלובלין, דברמה אשר הקנהשהקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת החורף, במועדבזמן אשרשתאם תאםאת אתמועד יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר יארוסלב אשר ב[[גליציה]].
 
==מסוף המאה ה-18 תחילת המאה ה-20==
===תחום המושב===
{{הפניה לערך מורחב|תחום המושב}}
שלוש [[חלוקת פולין|החלוקות של פולין]] (לראשונה ב־[[1772]], 21 שנים לאחר מכן ב־[[1793]], ולבסוף ב־[[1795]]) הותירו את חלק הארי של יהודי פולין תחת שלטון [[האימפריה הרוסית]]. השלטון הרוסי התברר כסובלני פחות ביחסו ליהודים, ועל היהודים הוטלו מגבלות רבות יותר מאשר תחת פולין העצמאית. ה[[צאר|צאריתצארינה]] [[יקתרינה הגדולה]] יצרהקבעה בשנת [[1791]] את "[[תחום המושב]]" באזורי השוליים המערביים של האימפריה, ובוכשרק שם הותר ליהודים לחיות ולפעולולהימצא. תחום המושב כלל את רוב שטחי פולין לשעבר וליטא, שהיו מיושבים בריכוזי יהודים. יצירתגזירת תחום המושב גררה את עקירתעקירתם וגירושוגירושם של יהודי [[מוסקבה]] ו[[סנקט פטרבורג]] אל תוךגבולה גבולותיוהמזרחי של המדינה (ולמעשה, זו הייתה אחת המטרות העיקריות לשמן נוצר). בהמשך נאסר גם על יהודי קייב לגור בתחומי העירעירם, (אף שקייב עצמה נכללה גאוגרפית ב"תחום המושב").
 
בראשית המאה ה-20 חיו בתחומי רוסיה הצארית יותר מחמישה מיליון יהודים כאשר 90% מהם התרכזו בתחום המושב. כשלושה מיליוני יהודים חיו ב[[יהודי פולין|פולין]]. לפי הערכות שונות, היוותה יהדות מזרח אירופה בתחילת המאה העשרים כ-80% מיהדות העולם.{{הערה|1=[[שלמה זנד]], "מנין הגיעו יהודי מזרח אירופה", '''[[מתי ואיך הומצא העם היהודי?]]''', [[רסלינג]], 2008, עמ' 237-228}}
 
===גליציה===