הבדלים בין גרסאות בדף "עלמא"

הוסרו 9 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[‏ +[)
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[‏ +[))
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], 1989, עמ' 489.}}
 
משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה ב[[המאה ה-17|מאה ה-‏17]]. רבי [[משה ירושלמי]] שהתיישב בארץ ב-[[‏17691769]] וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-[[‏17851785]] נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.
 
במפקד של [[משה מונטיפיורי]] שביקר בארץ ב-[[‏18391839]], התברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים [[פקיעין]], [[שפרעם]] ו[[חיפה]].
 
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו במקום 712 תושבים מוסלמים ו-148 בתים נושבים.{{הערה|[[זאב וילנאי]], '''[[אנציקלופדיה אריאל]]''', עמ' 5851}}
246,496

עריכות