אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה – הבדלי גרסאות

תלמידים מקרב יוצאי אתיופיה מתמודדים עם אתגרים וחסמים בתוך [[מערכת החינוך]], בעיקר עקב היעדר תשתית ארגונית שבכוחה לממש את יכולותיהם. עניין זה מסביר, במידה רבה, את אחוזי הנשירה הגבוהים של אותם תלמידים ואת הידרדרותם של רבים להתנהגות שלילית וביצוע עבירות פליליות. על כן הארגון משקיע משאבים רבים לקידום התחומים הבאים:

 

* '''חינוך מיוחד:''' האגודה פועלת זה מכבר להטמיע במערכת החינוך הבנה לגבי הכלים שדרכם ניתן להעריך נכונה את יכולותיהם של הילדים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. שיטת האבחון הנוכחית אינה מביאה בחשבון את השונוּת התרבותית ואת מידת השפעתה על יכולת הערכת יכולותיו של הילד. החסמים אינם רק נחלתם של הילדים אלא גם של הוריהם, המתקשים לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות - תוצר של קשיי [[שפה]] והבנה מלאה של מערכת החינוך בישראל.‏‏ האגודה פועלת לשינוי התייחסות מערכת החינוך לסוגיה זו ולקידום מעורבות ה[[הורים]].‏‏{{הערה|1=‏וורגן, יובל, 2007, "תלמידים יוצאי אתיופיה – כישורים אורייניים והפניה לחינוך המיוחד", [[מרכז המחקר והמידע בכנסת]].‏}}

* '''בחינות בגרות:''' שיעור הזכאים ל[[תעודת בגרות]] מבין תלמידים יוצאי אתיופיה, נמוך יחסית מזה של כלל התלמידים, והפער ניכר במיוחד באחוז העומדים בדרישות הסף של המוסדות האקדמיים. הארגון חותר להסיר מכשול זה, כחלק מפעילות רחבה שנועדה לקדם רכישת [[השכלה גבוהה]] בקרב יוצאי אתיופיה. הארגון פועל להבאת הנושא לתודעה ולקידום סביבת לימודים המאפשרת לתלמיד רכישת הכלים הדרושים לשם הצלחה בבחינות הבגרות.‏‏{{הערה|1=תובנות בנושא נסמכות על ניתוח נתוני [[משרד החינוך]] ו[[הלמ"ס]], שנעשה ב[[מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל]].}}