שיטת מצליח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כלל הערך: קישורים פנימיים. |
מ ז |
||
שורה 4:
== שימוש בשיטה ==
השיטה נפוצה בעיקר בתחום ה[[כלכלה|כלכלי]], כך למשל: [[חברה (תאגיד)|חברה]] מסחרית מעלה את [[עלות|מחיר]] ה[[מגזר השירותים|שירות]] הקבוע שהיא גובה, מבלי ליידע את ה[[לקוח (כלכלה)|לקוח]]; זאת, מתוך הנחה, שהלקוח, הרגיל לקבל את ה[[חיוב וזיכוי|חיוב]] החודשי, לא ישים לב לשינוי. אם תתאמת ה[[הנחה (לוגיקה)|הנחה]] – זה יצליח; אם הלקוח ישים לב, ויערער על גובה החיוב – זה לא יצליח, והחברה תתקן את המחיר, מבלי שנגרם לה כמעט נזק (למעט, נזק [[תדמית
הכלל הקבוע בשיטה, וממנו נגזר שמה, הוא: "'''יצליח – יצליח, לא יצליח – לא יצליח'''"; ובמילים אחרות: קיים סיכוי, שהניסיון יצליח, ומנגד, לא ייגרם נזק (או שיגרם נזק מזערי)
שיטת מצליח מתקיימת גם בתחומים אחרים של החיים:
* בעל [[עסק]], אשר לא משלם ל[[עובד
* גורם כלשהו יכול להגיש [[תביעת סרק]], שאיננה מבוססת דיה, מתוך הנחה שה[[נתבע]] ייבהל מה[[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] ומהצורך וה[[טירחה|טרחה]] להתמודד איתה, ויסכים למהלך של [[פשרה]]. ראוי לציין גם את תופעת "חטיפת פסקי הדין", המבוססת על שיטת מצליח, ובה ממהר צד אחד להגיש תביעה, מבלי ליידע את הצד השני, ומנסה לזכות ב[[פסק דין מהיר]].
* בעל עסק [[קיזוז הוצאות|מקזז הוצאות]], שאין לו ביטחון אם הן [[הוצאה מוכרת|מוכרות]] או לא לצורכי [[מס]]. אם לא תהיה ביקורת של [[מס הכנסה]] – יצליח. אם יעברו [[ספר חשבונות|ספריו]] בדיקה – יגרע את ההצהרה על הוצאה מוכרת.
* [[פוליטיקאי]], שנכשל בתפקידו ונקרא להתפטר, אינו ממהר לעשות זאת ומאריך את כהונתו, מתוך הנחה שהציבור יהיה טרוד בעניינים אחרים והוא יצליח לשמור על כיסאו. אם לא יצליח – תמיד יוכל להתפטר.
* [[נהג]] [[תאונת דרכים|פוגע עם רכבו]] ב[[מכונית|רכב]] אחר, ממהר לצאת מהרכב ומאשים את הצד השני בפגיעה. אם ייבהל הצד השני מצעקותיו – יצליח (להסיר מעליו את נטל הנשיאה ב[[אשמה]], על כל הכרוך בכך). אם לא – יצטרך [[הודאה|להודות]].
* [[חברת ביטוח]], שמתנערת מתביעת ה[[מבוטח]] לתשלום על ידה ב[[טענה|טענות]] שונות, כמו סתירת הגבלות סעיפי ה[[פוליסה]]. אם המבוטח לא הגיב, ולא פנה ל[[ערכאה משפטית|ערכאות משפטיות]] לקבל את המגיע לו, אז חברת הביטוח הרוויחה (מאי-תשלום), ואם פנה ל[[בית משפט|בית המשפט]], אז החברה תציע הצעת פשרה, בתקווה כי המבוטח, מפאת [[דחק|לחץ]] וקיצור [[סחבת משפטית]], יסכים לפשרה, המקנה לו רק חלק מדמי הפוליסה, על מנת לסגור את התיק, ואז חברת הביטוח, לכל היותר, תשלם רק חלק מדמי הפוליסה וגם כך תרוויח (מאי-תשלום) משהו.
ב[[ספר
▲ב[[ספר|ספרו]] של [[ג'ון גרישם]], [[מוריד הגשם (ספר)|מוריד הגשם]], מתמודד [[עורך דין]] צעיר בשם רודי ביילור עם חברת ביטוח, שנקטה בשיטת מצליח: כאשר אחד ממבוטחי החברה פונה אליה כדי לקבל סכום משמעותי, החברה דוחה את דרישתו מייד, אך אם ממשיך הלקוח להיאבק על זכויותיו, החברה נותנת לו את [[כסף (אמצעי תשלום)|כספו]].
גרסה מרוככת יותר של שיטת מצליח היא "'''לפחות ניסינו'''": בגרסה זו, נעשה ניסיון להשיג תועלת, אך לאו דווקא באמצעים לא הוגנים. למשל, [[התמקחות|מיקוח]] ב[[משא ומתן]] והצגת עמדות פתיחה קיצוניות ובלתי מתקבלות על ה[[דעת]].
| |||