חורן – הבדלי גרסאות

'''חוֹרָן''', '''חַוְרָן''' (ב[[ערבית]]: '''حوران''', חַוְרָאן) הוא שמו של חבל ארץ בדרומה של [[סוריה]]. החורן אינו נחשב מחוז מנהלי במדינה, אלא נמצא בתחומי המחוזות [[$(C)קוניטרה (מחוז) קוניטרה|קוניטרה]], [[$(C)מחוז א-סווידא (מחוז)|א-סווידא]] ו[[$(C)דרעא (מחוז) דרעא|דרעא]].

ב-[[4 באוקטובר]] [[1895]] נפגשו חמש המשפחות ב[[איסטנבול]] ומשם נסעו דרך [[ביירות]] ו[[דמשק]] לשטח שהוקצה עבורם באזור חורן ונקרא '''טוּשָאנְבָּאבְּשוּן''', המצוי בימינו בשטח [[$(C)דרעא (מחוז)|מחוז דרעא]] צפונית מערבית לעיר [[דרעא]]. עם העלייה הוחל בבניית בתי מגורים מאבן ובהתאם להצעת נציגי הברון רוטשילד ניטעו [[תות עץ|עצי תות]] כדי לגדל בהמשך [[טוואי המשי|זחלי משי]]. בשנה הראשונה התיישבו באופן קבוע בחורן תשעה אנשים ומתוכם שתי נשים ששוכנו בביתו של יצחק לוי, בו נבנה תנור לאפיית לחם. ניבנו מספר מבנים לבהמות. כל מתיישב השקיע 1,000 פרנקים צרפתיים בקניית ציוד. במאי [[1896]] הגיעו למושבה עוד שמונה משפחות מרומניה ושלושה ראשי משפחות מבולגריה. הוברר ששני ה[[פרה|שוורים]] הראשונים שנרכשו מערביי האזור היו גנובים והשלטונות העות'מאנים החזירו אותם לבעליהם ה[[דרוזים]]. בהמשך נרכשו שוורים חדשים בדמשק. צורת החיים במקום דמתה ל[[קומונה]]. בשלהי [[1896]] הגיע למושבה [[שוחט]] מ[[צפת]] ולראשונה מאז עלו לקרקע אכלו המתיישבים בשר.