משה ברייטברד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קרליל (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
קרליל (שיחה | תרומות)
הוספת תמונות
שורה 1:
'''משה ברייטברד''' היה פעיל [[תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה]] ואגודת "מפיצי השכלה" ב[[לטביה]], חבר בהנהגת הסתדרות המורים העבריים, מחנך, מורה לעברית ומחבר ספר דקדוק לתלמידים.[[קובץ:MosheBreitbord_01.jpg|thumb|פורטרט של משה ברייטבורד]]ברייטברד היה בין מקימי הגימנסיה העברית ב[[ריגה]], שנהפכה למוסד מרכזי ברשת מוסדות החינוך העבריים בריגה ונהיה למורה ללימודי יהדות והשפה העברית ומזכיר כבוד של הגימנסיה בשנים שלאחד מכן, עד לפלישה של [[ברית המועצות]] ללטביה. הוא עמד על כך, שבין כותלי בית הספר התלמידים ידברו בינם ובין עצמם אך ורק עברית. הוא גם היה בין החלוצים בריגה שהפך את העברית לשפת הבית ודיבר עם ילדיו מיום הולדתם רק בעברית.הוא התחיל את לימודיו בחדר מפי אביו ובישיבה, שם קבל חינוך מסורתי. כבר בצעירותו התחבר לתנועת ההשכלה, למד בכוחות עצמו לימודים כלליים ושפות זרות ורכש השכלה כללית באופן עצמאי.
ברייטברד היה בין מקימי הגימנסיה העברית ב[[ריגה]], שנהפכה למוסד מרכזי ברשת מוסדות החינוך העבריים בריגה ונהיה למורה ללימודי יהדות והשפה העברית ומזכיר כבוד של הגימנסיה בשנים שלאחד מכן, עד לפלישה של [[ברית המועצות]] ללטביה. הוא עמד על כך, שבין כותלי בית הספר התלמידים ידברו בינם ובין עצמם אך ורק עברית. הוא גם היה בין החלוצים בריגה שהפך את העברית לשפת הבית ודיבר עם ילדיו מיום הולדתם רק בעברית.הוא התחיל את לימודיו בחדר מפי אביו ובישיבה, שם קבל חינוך מסורתי. כבר בצעירותו התחבר לתנועת ההשכלה, למד בכוחות עצמו לימודים כלליים ושפות זרות ורכש השכלה כללית באופן עצמאי.
 
בשנת 1902 נסע לברלין, בזמנו מרכז האמנציפציה היהודית ותנועת ההשכלה. בברלין השלים את לימודיו בסמינריון למורים עבריים - Jüdisches Schullehrerseminar .
שורה 8 ⟵ 7:
"...להחיות את השפה העברית בפי הדור הצעיר....הילד הגומר בית ספר עברי ידע את השפה העברית...באופן חופשי וטבעי..." (מדברים שנכתבו בחוזר שנשלח למורים).
 
ספרו "דקדוק לתלמידים" בשני חלקים יצא לאור לראשונה ב־1934 בריגה והיה נפוץ גם בארץ בהוצאת "יבנה". הספר רכש מקום מכובד בבית הספר העברי וזכה למספר לא מעט של מהדורות - בשנת 1982 יצאה לאור בתל אביב המהדורה השביעית (הדפסה שלושים וחמש) של הספר.[[קובץ:MosheBreitbordWithStudents.jpg|thumb|משה ברייטברד עם תלמידיו]][[קובץ:MosheBreitbordWithHisClass.jpg|thumb|משה ברייטבורד עם תלמידי כיתתו]][[קובץ:דקדוק_לתלמידים.png|right|thumb|כריכת הספר "דקדוק לתלמידים" מאת משה ברייטברט]]משה ברייטברד לא זכה לעלות לארץ ישראל כמו שייחל, אך הצליח להימלט מריגה לפני כניסת הצבא הגרמני ב-1941. הוא חזר לריגה אחרי המלחמה, שם נפטר ב-1947.
 
ברייטברד היה נשוי לגיטה לבית וולפסון (1894 קולדיגה (Kuldiga), לטביה – 1946 ריגה). נולדו להם שני ילדים: יעקב, נפל במלחמת העולם השנייה כחייל סובייטי, ואביבה ברייטברד בראון, אדריכלית, אשר עלתה לארץ ב-1972 ומתגוררת בירושלים.