ארהרד ראוס – הבדלי גרסאות

לאחר [[האנשלוס|סיפוח אוסטריה לגרמניה]] הצטרף ראוס ל[[וורמאכט]], ומונה לראש מטה המחוז הצבאי ה-17 ב[[וינה]], ומשום כך לא השתתף ב{{ה|פלישה לפולין}} וב{{ה|מערכה על צרפת}}. ביוני [[1940]] מונה ראוס למפקד הרגימנט ה-243 שהפך ב-[[15 ביולי]] לרגימנט הממונע ה-4, וב-[[15 באפריל]] [[1941]] מונה למפקד חטיבת הרובאים ה-6 שהייתה חלק מדיוויזיית הפאנצר ה-6. במהלך [[מבצע ברברוסה]] פעלה הדיוויזיה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-41 ב[[ארמיית הפאנצר הרביעית]] שפעלה בגזרה הצפונית. החטיבה בפיקוד ראוס פרצה את קו סטלין והתקדמה ב[[לטביה]] ו[[אסטוניה]] עד לפאתי [[לנינגרד]]. ב-[[7 בספטמבר]] מונה ראוס למפקדה בפועל של דיוויזיית הפאנצר ה-6, ב-[[15 בספטמבר]] הועברה הדיוויזיה ל[[קבוצת ארמיות מרכז]], והשתתפה ב{{ה|קרב על מוסקבה}} כחלק מהקורפוס הממונע ה-56 ב[[ארמיית הפאנצר השלישית]]. הדיוויזיה יחד עם דיוויזיות נוספות כיתרה 400,000 לוחמים סובייטיים בכיס ויאזמה. במהלך מתקפת הנגד הסובייטית פיקד ראוס על הגנה מוצלחת של הדיוויזיה וכוחות נוספים שסופחו לה כנגד הרוסים. באפריל [[1942]] נשלחה הדיוויזיה למנוחה ב[[צרפת]], שם מונה ראוס למפקד הדיוויזיה באופן רשמי ב-[[29 באפריל]]. ב-[[24 בנובמבר]] [[1942]] הועברה הדיוויזיה ל[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית]] והוכפפה לקורפוס הפאנצר ה-57, עימו השתתפה ב[[מבצע סערת חורף]] לחילוץ [[הארמייה השישית (וורמאכט)|הארמייה השישית]] מ[[סטלינגרד]]. ב-[[10 בפברואר]] [[1943]] מונה ראוס למפקד הקורפוס ה-11 ופיקד עליו ב[[קרב חרקוב השלישי]] וב[[קרב קורסק]]. לאחר הכישלון ב[[קרב קורסק]] הגן הקורפוס שבפיקוד ראוס על נסיגת הכוחות הגרמניים אל מעבר לנהר הדונייץ, ולאחר מכן לחם בקרבות הנסיגה אל [[נהר הדנייפר]]. ב-[[4 בנובמבר]] [[1943]] מונה קרוס למפקד קורפוס הפאנצר ה-47, וב-[[10 בדצמבר]] [[1943]] מונה ראוס למפקד [[ארמיית הפאנצר הרביעית]], ופיקד על הארמייה בבלימת [[מבצע דנייפר-קרפטי|המתקפה הסובייטית]], לא מעט מהצלחת הארמייה נבעה מתפקוד מפקד [[קורפוס הפאנצר ה-48]] [[הרמן באלק]]. ב-[[21 באפריל]] [[1944]] מונה ראוס למפקד [[ארמיית הפאנצר הראשונה]] במקום גנרל [[האנס הובה]] שנהרג בתאונה, וב-[[15 באוגוסט]] [[1944]] מונה למפקד [[ארמיית הפאנצר השלישית]]. ב-[[10 במרץ]] [[1945]] הודח ראוס מתפקידו על ידי [[היטלר]], בעקבות כשלונו בבלימת הרוסים בקו האודר, וב-[[14 במאי]] נפל ראוס בשבי האמריקאי.