מלון אלקונין-צנטרל – הבדלי גרסאות

מקים המלון היה הקבלן [[שמואל נתן וילסון]] שהקים מספר רב של בתים בעיר. המלון נבנה על פני 2 קומות ב[[אמנות אקלקטית|סגנון האקלקטי]] וכלל 38 חדרים{{הערה|בתקופת בנייתו היה המלון הבניין הגבוה ביותר בתל אביב}}. קירות הבניין נבנו מאבן כורכר והיו בעובי של כ-50 ס"מ. בעיצוב הבית נעשה שימוש באלמנטים מסוגננים כמו מעקות, אדני חלונות, מדרגות, כרכובי הגג ועוד. בנוסף קושטו הקירות הפנימיים בציורי קיר. המבנה כלל גם בית כנסת פרטי עבור בני הבית ואורחי המלון.

 

 

בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] [[גירוש תל אביב|גורשה]] המשפחה והגיעה לצפת{{הערה|אבי המשפחה מנחם נחום אלקונין נפטר בצפת}} כשצעירי העיר הופקדו על שמירת הנכס. לאחר המלחמה חזרה המשפחת למלון ושיקמה אותו. האלמנה, מלכה אלקונין, מסרה את ניהול המלון לפייבלושה (שרגא) זוסמנויץ ששינה את שמו ל"מלון צנטרל" וחנך אותו ב-[[1920]]. משפחת אלקונין המשיכה להתגורר במקום. בהמשך שינה המלון את שמו שוב ל"מלון תל אביב" ואחר כך ל"מלון שוגר".