חואן אנטוניו פיצי – הבדלי גרסאות

לאחר העונה המוצלחת ברוסאריו, עבר פיצי לעונה אחת ב[[דפורטיבו טולוקה]] מ[[ליגת העל המקסיקנית]]. למרות עונה קבוצתית מאכזבת בה לא הצליחה הקבוצה להעפיל לפלייאוף, הצליח פיצי להתבלט באופן אישי. הוא כבש 12 שערי ליגה, ובסיום העונה נמכר ל[[טנריפה (כדורגל)|טנריפה]] מ[[ליגת העל הספרדית בכדורגל|הליגה הספרדית]], אותה אימן אז בן ארצו [[חורחה סולארי]]. טנריפה עברה עונה מרובת קשיים, במהלכה הוחלף סולארי ב[[חורחה ולדאנו]] למרות זאת, פיצי היה לשחקן הרכב קבוע, שמר על יכולת יציבה וכבש 15 שערי ליגה, יותר מכל שחקן אחר בקבוצתו. עונה אחר כך, תחת ולדאנו, שמר פיצי על מאזן זהה לעונת הבכורה שלו - 15 שערי ליגה ב-34 משחקים - אך בניגוד לעונה הקודמת הקבוצה הפגינה יכולת נפלאה וסיימה במקום החמישי, שהוביל למקום ב[[גביע אופ"א]].

 

 

לקראת עונת {{בספורט|1994|1995}} חזר פיצי לטנריפה, אותה אימן אז ארגנטינאי אחר, [[ויסנטה קנטאטורה]]. פיצי היה לאחד מחמישה שחקנים ארגנטינאים בקבוצה באותה עונה. טנריפה נלחמה על מקומה בליגה באותה עונה, ופיצי שוב חזר להוביל את טבלת הכובשים שלה, ועם 15 שערי ליגה סייע לה לשמור על מקומה בליגה עונה נוספת. לקראת עונת {{בספורט|1995|1996}}, הגיע המאמן [[יופ היינקס]] לטנריפה. תחתיו, רשם פיצי את העונה הטובה בקריירה שלו. הוא היה ל[[מלך השערים]] של הליגה עם 31 כיבושים באותה עונה, והכריע במירוץ את מיאטוביץ' איתו התחרה על מקום בהרכב ולנסיה, ואת [[בבטו]] ה[[ברזיל]]אי. הוא היה מלך השערים הראשון, והיחיד עד כה, שזכה בתואר כשחקן טנריפה.

יכולת השיא של פיצי בטנריפה הביאה אותו ל[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]] של [[בובי רובסון]] לקראת עונת {{בספורט|1996|1997}}. פיצי הצטרף לחוליית התקפה מוכשרת מאוד, שכללה בין היתר את [[רונאלדו]], [[לואיס אנריקה]] ו[[חריסטו סטויצ'קוב]]. פיצי כבש כבר בהופעת הבכורה הרשמית שלו, כשנכנס כמחליף במשחק הראשון של [[הסופר קאפ הספרדי]] מול [[אתלטיקו מדריד]], ומיד הבקיע בדרך לניצחון קבוצתו 5-2. הוא שיחק לאורך כל משחק הגומלין, בו הפסידה ברצלונה 3-1, אך זכתה בתואר בזכות הפרש שערים. היה זה התואר הראשון בו זכה פיצי בקריירה. בהמשך העונה שימש פיצי בעיקר כשחקן מחליף. הוא היה שותף לזכיית הקבוצה ב[[גביע אירופה למחזיקות גביע]]. במהלך הטורניר כבש פיצי שער אחד בלבד, בשלב רבע הגמר, ואף שותף במשחק הגמר כשעלה מהספסל דקה לסיום. באותה עונה זכתה ברצלונה בתואר שלישי - [[גביע המלך הספרדי]], ולפיצי היה חלק משמעותי בזכייה. בשלב רבע הגמר פגשה ברצלונה את אתלטיקו מדריד. במשחק הראשון, בחוץ, כבש פיצי צמד במשחק שהסתיים בשוויון 2-2. במשחק הגומלין ב[[קאמפ נואו]], במשחק בו ברצלונה מצאה עצמה בפיגור 3-0 ולאחר מכן 4-2, הצליח פיצי לכבוש את השער שהשלים מהפך בדקה ה-81, וברצלונה העפילה לשלב חצי הגמר עם ניצחון 5-4. פיצי כבש שער קריטי נוסף, במשחק הגמר בו פגשה ברצלונה את [[ריאל בטיס]]. לאחר שבטיס עלתה ל-2-1 בדקה ה-82, כבש פיצי את שער השוויון חמש דקות לסיום ושלח את המשחק ל[[הארכה]], בסיומה ניצחה ברצלונה בתוצאה 3-2. בסך הכל כבש פיצי 16 שערים ב-49 הופעות, מתוכן 13 בלבד בהרכב, בכל המסגרות. בעונת {{בספורט|1997|1998}} הגיע לקבוצה המאמן [[לואי ואן חאל]]. תחת ה[[הולנד]]י סבל פיצי מירידה משמעותית בדקות המשחק. הוא זכה רק לארבע הופעות הרכב בכל המסגרות באותה עונה, ול-23 הופעות בסך הכל. באותה עונה זכה פיצי עם ברצלונה, בפעם היחידה בקריירת המשחק שלו, בתואר האליפות.

 

 

לקראת עונת {{בספורט|2000|2001}} חזר פיצי לאירופה כשחתם במדי [[פורטו (כדורגל)|פורטו]]. אמנם, הקדנציה שלו במדי המועדון הייתה קצרה ונמשכה חצי עונה בלבד. פציעה בברכו הימנית מנעה מפיצי לשחק באופן רציף, ובסוף שנת [[2000]] הוא חזר לרוסאריו סנטראל. הוא היה אחד השחקנים החשובים בטורניר גביע ליברטדורס [[2001]], בו כבש שבעה שערים בעשרה משחקים, עד שקבוצתו נעצרה בחצי הגמר. אחת ההופעות המרשימות ביותר של פיצי בטורניר הייתה בשלב רבע הגמר מול [[אמריקה קאלי]] הוא כבש את השער היחיד בניצחון הקבוצה 1-0 במשחק הראשון. בגומלין נקלעה רוסאריו לפיגור 3-0, והחל מהדקה ה-89 ובתוך שלוש דקות כבש פיצי צמד, ששלח את הקבוצות ל[[דו-קרב בעיטות עונשין]], בו ניצחה רוסאריו.