סעד א-שאזלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏רמטכ"ל: הרחבה
←‏רמטכ"ל: תקלדה
שורה 32:
==רמטכ"ל==
 
ב-[[16 במאי]] [[1971]] התמנה שאזלי לרמטכ"ל צבא מצרים. בתפקיד זה היה אחראי לפעול על פי הנחיית הנשיא [[אנואר סאדאת]] לבניית הכוח המצרי לקראת ההתקפה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. התוצאה הייתה "הנחיית רמטכ"ל מס' 41" שהיוותה את התוכנית האופרטיבית ללחימת הצבא המצרי בשעותיה הראשונות של המלחמה. על פי היסטוריונים צבאיים הפגין שאזלי בתפקיד זה מקוריות וחדשנות, כמו גם תכנון מפורט ומדוקדק, שהיה בין הגורמים העיקריים שתרמו להישגי הצבא המצרי בתחילת המלחמה.{{הערה|1=דני אשר, "פרידה מגנרל מצרי", '''מעריב''', 23.2.2011}} תכניתו של שאזלי שיצאה לפועל, הייתה הברחת והעברת כלי נשק וציוד לחימה ואספקה, בחסות הלילה לעבר החזית המצרית, בעורמה ובלי ששמו לב לכך בצד הישראלי. כך שאזלי בעצם בנה את כוחו הרבההרב והכין את צבאו ללחימה ביתר שאת.
 
כרמטכ"ל צבא מצרים הוביל את צבאו ב-[[6 באוקטובר]] [[1973]] להישגו הגדול - צליחת [[תעלת סואץ]] בתחילתה של מלחמת יום הכיפורים וכיבוש רצועה בצדה המזרחי של התעלה. קיימת מחלוקת גרסאות ביחס להדחתו של שאזלי מתפקידו. שאזלי עצמו טוען בספרו כי הוא הודח בחודש דצמבר, במהלך שהוסבר על ידי הנשיא, [[סאדאת]], על רקע החיכוכים הרבים בינו לבין שר המלחמה דאז, [[אחמד איסמעיל עלי]]<REF>סעד אלדין אלשאזלי, חציית התעלה (מערכות: 1987) עמ' 218</REF>. באותו ספר הוא גם מציין כי בשלב מסוים סאדאת החל לטעון כי שאזלי הודח כבר ב-19 באוקטובר, על רקע הצלחת המהלכים הישראליים<REF>שם, עמ' 220</REF>. גם מספרו של שאזלי ברור כי השאלה המרכזית שעמדה ברקע ההדחה היא חיפוש אחראים להצלחת מבצע [[מבצע אבירי לב|צליחת התעלה]] הישראלי ובאמצעותו כיתור [[כיתור הארמייה השלישית של מצרים|הארמייה השלישית]]. שאזלי טוען כי האחריות על מאורעות אלו מונחת דווקא על כתפיהם של עלי וסאדאת <REF>שם, עמ' 178, וכן עמ' 193-194</REF>. טענה נוספת היא כי שאזלי הודח בשל כך שניסה לארגן את הכוח המצרי בצד המערבי של תעלת סואץ, בעוד שמטעמים פוליטיים העדיף הנשיא סאדאת את כוחותיו מכותרים בסיני. כן נטען כי עוד ב-[[14 באוקטובר]] החלו החיכוכים בינו ובין סאדאת, כאשר קיבל הוראה להתקדם מעבר לראשי הגשר המבוססים בצד המזרחי של התעלה, על מנת להפחית את הלחץ הישראלי בחזית הסורית שבה היה צבא סוריה במצב קשה. [[קרב השריון ב-14 באוקטובר|התקפה זו כשלה]] ובה נגרמו לצבא המצרי אבדות כבדות.{{הערה|1=דני אשר, "פרידה מגנרל מצרי", '''מעריב''', 23.2.2011}}