שבועה (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shalomori123 (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
Shalomori123 (שיחה | תרומות) ←השבועה בתנ"ך: הוספתי קישורים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 3:
==השבועה בתנ"ך==
בתנ"ך נראה ששבועה הייתה מנהג מקובל. מספר פעמים אנו נתקלים בביטוי "חי ה'" בשבועות. השבועות הראשונות מופיעות אצל אברהם: כאשר הוא נשבע למלך [[סדום]], שהוא לא יקח שלל מהמלחמה ({{תנ"ך|בראשית|יד|כב}}). [[אברהם]] ו[[אבימלך מלך גרר|אבימלך]] נשבעו וכרתו ברית ביניהם, תוך מתן תוקף על ידי הצגת שבע כבשים. אירוע זה התקיים ב[[באר שבע]], ועל שם מעמד שבועה זה נקבע שמו - "באר שבע". בהמשך [[אליעזר עבד אברהם]] מתבקש להשבע על ידי אברהם כי לא יביא אישה ליצחק מבנות [[כנען|הכנעני]] אלא מ[[חרן]] ממשפחת אברהם ({{תנ"ך|בראשית|כד}}). [[יעקב]] מבקש מ[[עשיו]] להישבע לו על מכירת ה[[בכורה]] (
כאשר ישראל נכנסים לארץ הם נשבעים לכרות [[הברית עם הגבעונים|ברית שלום עם הגבעונים]]{{הערה|"וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה" ({{תנ"ך|יהושע|ט|טו}})}}. לאחר שהתברר כי הגבעונים רימו אותם ולא באו מארץ רחוקה כפי שסיפרו, מסופר כי ישראל לא יכלו להפר את הברית והשבועה שנשבעו בשם ה', ולכן כעונש הפכו אותם לחוטבי עצים ושואבי מים. יהושע נשבע שבועה נוספת שבה הוא מקלל את האיש שיבנה את [[יריחו]] מחדש ({{תנ"ך|יהושע|ו|כו}}). מאוחר יותר [[שאול המלך]] נשבע לבנו [[יהונתן]] כי לא יהרוג את [[דוד]]. והוא משתמש בביטוי "חי ה'". שבועה שהוא מפר אותה מאוחר יותר, כאשר הוא מנסה להורגו בכל זאת. ({{תנ"ך|שמואל א|יט|ו}}), גם אצל בעלת האוב שאול משתמש בביטוי "חי ה'", ונשבע שלא יקרה לה רע ({{תנ"ך|שמואל א|כח|י}}). גם דוד נשבע מספר פעמים: לשאול שלא ישמיד את צאצאיו. לא לאכול ביום שבו נרצח [[אבנר בן נר]] כסימן לאבלותו הרבה, לשמעי אויבו שהוא לא ימיתהו, ול[[בת שבע]] שיעתר לבקשתה כי [[שלמה]] ימלוך תחתיו.
שורה 9:
עוד מסופר בתנ"ך כי מלך יהודה [[אסא]], כופה על העם להשבע שבועת אמונים לאלוהים כנגד [[עבודת אלילים|עבודת האלילים]] שרווחה. והעם נשבע בכל לבבו ורצונו ושמח על כך{{הערה|"וַיִּשָּׁבְעוּ לה' בְּקוֹל גָּדוֹל וּבִתְרוּעָה וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבְשׁוֹפָרוֹת: וַיִּשְׂמְחוּ כָל יְהוּדָה עַל הַשְּׁבוּעָה כִּי בְכָל לְבָבָם נִשְׁבָּעוּ וּבְכָל רְצוֹנָם בִּקְשֻׁהוּ וַיִּמָּצֵא לָהֶם וַיָּנַח ה' לָהֶם מִסָּבִיב: ({{תנ"ך|דברי הימים ב|טו|יד|טו}})}}. בדומה לכך [[עזרא הסופר]] משביע את העם לעזוב את הנשים הנוכריות{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|י|ה}}}}.
שבועה מסוג שונה היא שבועתו של [[גדליהו בן אחיקם]] ש[[נבוכדנצר השני]], מלך [[בבל]] מעמיד בראש ישראל, נשבע לעם שהם יקבלו הגנה מפני העמים שמסביב, אם יכנעו למלך בבל{{הערה|"וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ וּלְאַנְשֵׁיהֶם וַיֹּאמֶר לָהֶם אַל תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים שְׁבוּ בָאָרֶץ וְעִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְיִטַב לָכֶם:"
בתנ"ך מוצאים לא רק שבני אדם נשבעים אלא גם האל נשבע. שבועתו של ה' ל[[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], לתת לזרעם את [[ארץ ישראל]], נזכרת מספר פעמים בתורה ({{תנ"ך|בראשית|נ|כד}}; {{תנ"ך|דברים|יא|כא}} ועוד). כמו כן, לתפיסתו של [[משה]] ה' נשבע בעקבות [[חטא המרגלים]] כי הבוגרים מגיל 20 באותו מעמד לא יכנסו ל[[ארץ ישראל]] ({{תנ"ך|במדבר|לב|י}}; {{תנ"ך|דברים|א|לד}}). וכן הוא נשבע שמשה לא יכנס לארץ ישראל, בעקבות מעשיהם של ישראל ({{תנ"ך|דברים|ד|כא}}).
| |||