חממה טכנולוגית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 10:
בדצמבר [[1990]], בשיאה של [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|עליית יהודי ברית המועצות]], התקבלה החלטה ב[[משרד התעשייה והמסחר]] בשיתוף [[משרד האוצר]], להשתמש במודל החממות העסקיות (Business Incubators), שהיה נהוג במספר מקומות בעולם, לצורך קליטת מדענים מקרב ה[[עולה חדש|עולים החדשים]] מ[[ברית המועצות]], ולהקים חממות המדגישות את הפן הטכנולוגי-חדשני ולא רק זה העסקי. החממות הראשונות ("מרכזי יזמות טכנולוגית") הוקמו ב[[דימונה]], [[אופקים]], [[רמת הגולן]], [[רחובות]] וב[[הטכניון|טכניון]]. תקציב הפרויקט בשנת פעילותו הראשונה היה מליון שקל.
תוך שנה מתחילת הפרויקט פעלו כבר 10 חממות בכל רחבי ישראל, בעיקר באזורי [[פריפריה]]. בראשית הפרויקט בוצעה ההשקעה בישראל באמצעות "קרן יוזמה" ו[[תוכנית יוזמה]]. תוך 3 שנים צמח הפרויקט להיקף של [http://www.tamas.gov.il/NR/exeres/2E873A83-AEF5-4B38-8DCF-2CD9687E6958.htm 28 חממות]. בכל שנה נקלטו בחממות בין 80 ל-100 פרויקטים חדשים וסה"כ כ-2000 פרויקטים עד שנת 2009. בראשית שנות ה-2000 חממות רבות [[הפרטה|הופרטו]],
המודל הייחודי שפותח בישראל, המוכר לעתים בעולם בתור "המודל הישראלי{{הערה|1=[http://www.nih.gov.hu/english/archive/israeli-hungarian Nemzeti Innovációs Hivatal {{!}} Israeli-Hungarian Technology Incubation and Technology Transfer Seminar - Press briefing<!-- Bot generated title -->]}}, מתמקד בתמיכה בפיתוח טכנולוגיה חדשנית, בשלב שבו הסיכון גבוה, ולכן מרבית המשקיעים הפרטיים אינם מוכנים להשקיע מכספם, ולכן המדינה מוכנה לקחת במקומם את רוב הסיכון. במודל הישראלי כ-90% מכספי ההשקעה מגיעים לפרויקטים עצמם, בשונה מהמודל האמריקאי, שם חלקה העיקרי של ההשקעה מגיע לחממה עצמה לצורכי תפעול. הזיכיון לניהול חממה ניתן ל-10 שנים, ונקבע על ידי [[מכרז]] תחרותי המפוקח על ידי מינהלת החממות.
| |||