עינן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה והסרת מידע כפול או לא רלוונטי; קצת הרחבה
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|שם=עינן|רוחב=33.081914|אורך=35.573677|כותרת=כן}}
'''עינן''' (נקרא גם '''עין-מלאחה''') הוא [[אתר ארכאולוגי]]-[[פרהיסטוריה|פרהיסטורי]] ב[[עמק החולה]], בתחום [[שמורת נחל עינן]] ובסמוך ל[[מעיין עינן]] (עין מלאחה), בגובה כ־70 מטרים מעל [[פני הים]]. האתרזהו נמצאאחד בסמוךמאתרי וממערבהמפתח ל[[כביש 90]] צפונית ליישובשל [[שדההתרבות אליעזרהנאטופית]]., האתר קרויתרבות עלהמעבר שםליישובי עינן,קבע אביו שלשקדמה ל[[נשיאמהפכה הנאוליתית]]. [[שבטבאתר נפתלי]]התגלו ב[[דורמבנים המדבר]]בעלי [[אחירעיסודות בן עינן]]אבן, כיוון שהאתר ממוקםבתי בשטחתקברות נחלתוחפצי שבטאמנות נפתלירבים.
 
== ארכאולוגיה בעינן ==
האתר נתגלה בשנת [[1951]] עקב עבודות של חברת [[מקורות]] באזור. החברה הציבה מתקני [[דלק]] לטובת [[משאבת מים|משאבות המים]] האזוריות, אך גנזה אותם באדמה מטעמי בטיחות, וכך נתגלו שרידי האתר. [[ז'אן פרו]], [[ארכאולוג]] [[צרפת]]י, הוזמן לחקור את האתר וערך בו שתים־עשרה חפירותעונות חפירה. ממשיכו של פרו, [[פרנסואה ואלה]] (François Valla){{הערה|1=[http://www.mae.u-paris10.fr/arscan/Francois-Valla.html על אודות פרנסואה ואלה] {{צרפתית}}}}, ערך באתר מספר חפירות נוספות, בשנים [[1996]] – [[20012005]], במטרהוהתמקד לחשוףבשרידי אתהשלב השכבההנאטופי האחרונה באתרהסופי.
 
רצף ההתיישבות ה[[התרבות הנאטופית|נאטופי]] באזור נחלק לארבע שכבות יישוב, השכבות I – IV (כאשר שכבה I חותמת את היישוב הנאטופי). התיישבות הנאטופים נערכה בין 1015,000 ל־8- 11,200500 שנים [[לפני זמננו]] ומכסה לפנה"סלמעשה את כל התקופה. נהוג לחלק כל אחת מהשכבות הנ"ל למספר תתי־שכבות אשר נושאות את מספר השכבה ואחת מהאותיות: b ,a או с. באתר נמצאו רצפי יישוב קדם־נאטופיים, כשישה במספר, אומנם לא נערכה חקירה עמוקה של הרצפים.
 
תרומתו של המחקר בעינן לחקר התרבות הנאטופית הוא יוצא דופן וחיוני ביותר. בין השאר, האתר מלמד כי בידי ה[[אדם]] הייתה האפשרות להקים ישובי־קבע גם בטרם המצאת ה[[חקלאות]], זאת אילו בסביבתו ימצאו הפריטים להם נזקק להתקיים. החפירות בעינן חשפו התיישבות קבע מבוססת בעלת עולם חומרי עשיר, ושאולי יש בה כדי לרמז על נטיות לעולם הרוחני. כמו כן, האתר העיד על שכלולים טכנולוגיים בתעשיית הכלים וה[[אדריכלות]]. מן ה[[קבורה]] ניתן להסיק כי [[ביות]] ה[[כלב]] נעשה, לראשונה, על ידי הנאטופים. כמו כן, בעיני אחדים, יכולה הקבורה לטעון בעד דירוג חברתי פרימיטיבי. פריטים טכנולוגיים כ[[מגל]]ים שנתגלו באתר, מעידים על תחילתה של חקלאות פרימיטיבית וקשירת האדם ל[[אדמה]].
שורה 27:
בקבורה ניתן לראות סימנים של חזרה למסורת מהתקופה העתיקה, ותוספת של מאפיינים חדשים. מאפייני הקבורה הם התנוחה המכווצת של קברי־יחיד בלתי מעוטרים. בשני מקרים, הכיווץ חזק למדי כאשר באחד מהשנים נעשה עיוות שלם של תנוחת הגוף. בנוסף לכך, נמצאו מספר שלדים נטולי גולגולת - לימים מנהג קבורה בא"י הנאוליתית. הקבורה הייתה ראשונית. חלק מהקבורות נעשו תחת המבנים.
 
=== פאונהניצול בעלי החיים ===
בין השרידים החשובים באתרים מתקופת הנאטופים הם עצמות בעלי החיים אשר שמשו את הנאטופים כמזון. משרידיהמחקר ה[[פאונהארכאוזואולוגיה|ארכאוזואולוגי]] עולהבעינן העלה כי [[צבי מצוי|הצבי המצוי]] היה המזוןחיית המועדףהציד והנפוץ ביותרהמועדפת בקרב היושבים הנאטופים לאורך כל השכבות. מקורות נוספים למזון היו [[איל אציל|האיל האציל]], [[איל הכרמל]], ה[[יחמור]] ו[[חזיר בר|חזיר הבר]], באופן שכיח פחות [[ציד|נצדו]] ה[[בקר]] וה[[עז הבר|עזים]]. ה[[דג]]ה שימשה את הנאטופים, כמו גם [[סרטנאים|סרטני]] [[מים מתוקים]], [[רכיכה|רכיכות]] ו[[צבים]] ומינים רבים של יונקים קטנים.
 
=== אמנות ===
האמנות הנאטופית המשיכה במגמה הנטורליסטית שלה את אמנות [[התקופה הפלאוליתית]]. אומנם, כפי שניתן לראות במאפיינים שונים של התרבות, הנאטופים החלו לגלות סימנים להתמקדות ותרגום של מאפיינים חברתיים באומנותם, כמו גם התמקדות בדמות אנושית־מרכזית. בין פרטי האומנות שנמצאו באתר, בולט ראש אדם עשוי אבן. נמצאו גם מספר ממצאים שמתמקדים בבעלי חיים.
 
==מאפייני הקבורה ==
[[קובץ:קבורת תינוק.JPG|ממוזער|200px|שלד של תינוק שנצמד אליו מחרוזות דנטליום -מוזיאון מעיין ברוך]]
באתר עינן נחשפו עשרות קברים וכ-120 שלדים. לחלק מהקבורות צורפו חפצי [[אמנות]] שונים וקישוטים. התנוחות, המין וגיל הנקברים היו מגוונים.
 
===מאפייני הקבורה בשלב הנאטופי הקדום בעינן===
קברי השלב הקדום עינן נמצאו בבסיס השכבות הנאטופיות, והיו מרוכזים בשני אתרים (בתי קברות) במרחק 10 מ' זה מזה מחוץ למבנים, בנוסף נמצאו שני קברים מבודדים נוספים ושברי-גולגולת, כאשר בכל בית קברות נטמנו כעשרה פרטים בקבורות ראשוניות של בודדים. הנקברים הם גברים, נשים וילדים שהונחו בתנוחה מכווצת או מכווצת-למחיצה בתוך בור רדוד וכ- מחציתם מקושטים ומעוטרים בקונכיות שן הים (דנטליום) וקונכיות אחרות. אחת הקבורות החשובות השייכות לתקופה זאת, היא קבורה H104, כאן נמצא שלד של אישה מבוגרת שידה מונחת שלד של כלבלב, קבורת אדם וכלב מעידה על מערכת יחסים מורכבת בין אדם לבעלי החיים ומהווה את העדות הקדומה בעולם ל[[ביות]] הכלב.
שורה 53 ⟵ 56:
 
== לקריאה נוספת ==
* [[אפרים שטרן]], '''האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל''', כרך ב', 1215-1211, "עינן", כרטא, [[ירושלים]], [[1992]].
* [[איתמר זינגר]], '''קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בתקופה העתיקה''', "מתים ומנהגי קבורה בתקופת האבן המוקדמת - 'קבורות ובתי־קברות באתרים נטופיים'", 20 – 30, הוצאת מוסד יד [[יצחק בן צבי]] והחברה לחקר ישראל ועתיקותיה, [[ירושלים]], תשנ"ד – [[1994]].
* עופר ,בר-יוסף. ויוסף, גרפינקל.2008. '''הפרהיסטוריה של ארץ ישראל :תרבות האדם לפני המצאת הכתב.'''ירושלים : אריאל :111-124.