אשמה (אחריות פלילית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 8:
** '''היסוד הנפשי'''(=Mens Rea): ככלל, על מנת שתוטל אחריות פלילית, נדרש 'יסוד נפשי' להרשעה ב[[עבירה]]. היסוד הנפשי הנדרש בכל עבירה משתנה, ויכול להיות מסוג "[[מחשבה פלילית]]" לסוגיה ('מודעות', 'כוונה', 'פזיזות' או 'קלות דעת') או מסוג '[[רשלנות]]'. החריג הוא [[אחריות קפידה|'עבירות קפידה']] (המכונות גם 'עבירות אחריות חמורה') בהן לא נדרש יסוד חיובי של מחשבה פלילית.
** '''העדר סייג לאחריות הפלילית''':גם אם [[התביעה]] תוכיח את כל רכיבי ה[[עבירה]] מעבר ל[[ספק סביר]], עדיין המחוקק מוכן להתחשב בנסיבות מסוימות, שתשמשנה לנאשם [[סייגים לאחריות הפלילית|הגנה]] מפני הטלת אחריות בפלילים. במקרים אלה, נושא הנאשם ב[[נטל ההוכחה]] לכל רכיבי הגנתו - אך להבדיל מהתביעה - די לו כי יטה את הכף. ואלה מספר הגנות מוכרות בדין מפני הרשעה בפלילים:
*** 'הגנה עצמית' : היא טענה של נאשם לפיה הינו טוען - שעל אף שביצע עבירה (למשל: תקיפה), והיו לו אפשרויות בחירה, והייתה מחשבה פלילית - עשה את אשר עשה מתוך התגוננות עצמית, להציל עצמו מפני הקמים עליו.
*** 'כורח': הינה טענת נאשם כי פעל תחת איום ששלל ממנו בפועל את הברירה, חרף התקיימות כל יסודות העבירה האחרים.
*** 'צידוק' : הינה טענת הגנה של נאשם - אשר ביצע עבירה - אך זאת עשה בשל חובת ציות לפקודה בנסיבות מסוימות.
* '''[[חזקת החפות מפשע]]''': עקרון עתיק יומין לפיו [[חשוד]], ואף [[נאשם]], בפלילים, זכאי הוא, וחף-מפשע, כל עוד לא הוכחה אשמתו. עקרונות נגזרים מעקרון יסוד זה הם: כי על התביעה הכללית רובץ [[נטל ההוכחה]] להוכיח את כל יסודות האחריות הפלילית של הנאשם, באמת מידה מחמירה של מעבר ל[[ספק סביר]], על מנת שיוטל [[קלון (משפט)|קלון]] פלילי.