פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
בני אדם הם אחד האובייקטים הראשונים והמועדפים על ידי ילדים בציור. ילדים מתרגשים למראה הגילוי שיצרו ישות חדשה, שלא הייתה שם קודם. הדמויות הייצוגיות הראשונות מצוירות בצורה גלובלית וכוללנית. הן מורכבות מצורות פשוטות, ומצוידות בפרטים מועטים בלבד, בדרך כלל תווי ה[[פנים]]. המצייר עשוי להוסיף נקודות המסמלות את ה[[עיניים]], ה[[אף]] וה[[פה]]. בפרק זמן קצר יחסית הופכות הדמויות מובחנות יותר ויותר. לדמות האנוש, המתחילה כעיגול, או מבנה [[אליפסה|אליפטי]] בלתי מובחן, מתווספות רגליים וזרועות, ויש המכנים אותה "[[ראשן]]"{{הערה|שם=האס}}.
 
הראש הוא המרכז החשוב של "העצמי", והוא חלק הגוף שמצוי בפעולת גומלין עם הסביבה. הופעת הדמות מגיעה מהראשן, שמסמן את המעבר משירבוט ספירלי לייצוג של עיגול. [[רודה קלוג]] מבחינה בשתי צורות מעבר בין השרבוט לראשן: המנדלה והשמש. לפי קלוג, המנדלה מופיעה רק אחרי גיל שלוש וחצי, כסמל לעצמי, והקווים החוצים אותה מייצגים את הלא-אני. בגיל ארבע מתפתחת מן המנדלה השמש, שהיא צורה מתקדמת יותר, ובה הקווים הפנימיים כמו זזים, ומתרכזים מסביב לעיגול, כקרניים הפונות כלפי חוץ{{הערה|שם= Kellog|Kellog, R. (2009). ''Analyzing Children's Art''. Palo-Alto Cali: National Press Books}}. הקווים הפנימיים במנדלה מסמלים את המאבק, את ההתרוצצות והמתח הפנימי{{הערה|שם=אברהם|עדה אברהם. ''הגלוי והנסתר בציורי דמות אנוש''. מודן. 2002}}. בציור המנדלה ישנו ביטוי להצלחתו של הילד להגדיר לעצמו את ישותו האינדיבידואלית, ולבטא סמל ל"עצמי", שמתגבש מתוך היחסים ה[[סימביוזה|סימביוטיים]] עם ה[[אמא|אם]]{{הערה|שם=אברהם}}.
 
== המנדלה בטיפול באמנות ==
35,958

עריכות