הצוענים של יפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
==תקציר העלילה==
 
יפו, עיר של פליטים מהעבר הרחוק והקרוב. "עיר שנוסדה לפני המבול. עושים שיפוצים, אבל שום דבר חדש". עיר של תפוזים, צוענים, זונות אנגליות ויהודים שבאו מן המחנות. שם, במחנות, הבטיחו תומאס ווליגורא ומדאם זארה הצועניה, זה לזו שאם יינצלו, ואם יוולדו לזה בן ולזו בת, ילדיהם ינשאו. אלא שמריולה (בתה של מדאם זארה) אינה מוכנה לחיות על פי שבועות עתיקות של דור ההורים. וסמול (בנו של תומאס) רוצח את ארוסה מיועד. כעת הוא נמלט מבית הכלא ומגיע ליפו, מחופש לדוב מרקד, עם ידידו הקוסם הצועני בוגו, כדי לשים לסיפור סוף אחת ולתמיד. זהו מין סיפור בלשי שיש בו אהבה, בגידה, ורצח מפתיע והוא מתרחש על רקע מועדון הלילה הצועני "זינגארה", קברט של קלפים, כדורי בדולח, כשפים, שירים וריקודים.
המחזה מתרחש ב"זינגרה", [[מועדון לילה]] ב[[יפו]] של ימינו, בו נפגשות כל הדמויות. מאדאם זארה היא מגדת עתידות [[צוענים|צועניה]] הקוראת בקלפים. תומאס וליגורא הוא בעל מועדון הלילה "זינגרה". מיס בל היא זונה אנגליה המנהלת רומן עם תומאס. בנו של תומאס, סמול וליגורא, בורח מבית הסוהר בו היה כלוא לאחר שרצח את ארוסה של מריולה, בתה של מאדאם זארה. בוגו הצועני רוצח בטעות את תומאס וליגורא. מריולה לא מעוניינת להינשא לסמול, החתן המיועד לה, והיא מתחתנת עם בוגו. לאון ורגינה מוזיקנט, הם שחקנים-זמרים מזדקנים. לזר, מפקח המשטרה, אינו מבצע את תפקידו במניעת הרצח. בסוף המחזה הוא פורש לפנסיה למועדון הלילה.
 
==פירוט העלילה לפי תמונות==