מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
 
בעשרים הימים שקדמו ל[[מרד]] הוגברה מאוד התעמולה האנטישמית, שבוצעה בכל הכלים שעמדו לרשות התנועה הלגיונרית, תעמולה שהדגישה את הצורך הדחוף לפתור את [[הבעיה היהודית]].
 
במברק ששלח השגריר הגרמני ברומניה, [[וילהלם פבריציוס]], למשרד החוץ שלו ב-7 בינואר 1941, דיווח השגריר שעל פי הוראה של אנטונסקו נלקחו כלי הנשק של [[המשטרה הלגיונרית]], אולם יצרן הנשק [[ניקולאה מאלאקסה]] ניפק להם כלי נשק אחרים וגם שתי [[שריונית|שריוניות]] ישר מפס הייצור.
 
הוריה סימה ומרעיו חיפשו את אהדת המשטר הנאצי של גרמניה ובנו על הדמיון האידאולוגי שבין תנועתם ובין התנועה הנאצית - היו להם לא מעט תומכים בממסד הנאצי. [[אדולף היטלר]] הזמין אליו את אנטונסקו ואת סימה, אך האחרון השתמט מההזמנה באמתלה של בעיות בריאותיות בעת טיסה. אנטונסקו, שנהנה בראש ובראשונה מתמיכתו של הצבא הרומני, נפגש ב-[[14 בינואר]] 1941 עם היטלר ב[[אוברזלצברג]] (Obersalzberg), בגרמניה. במפגש זה הבטיח אנטונסקו להיטלר שיתוף פעולה של רומניה ושל הצבא הרומני במלחמה עתידית עם ברית המועצות, וקיבל מהיטלר הסכמה שבשתיקה לחיסול מתנגדיו מהתנועה הלגיונרית.