עמוד מרקוס אורליוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amikd (שיחה | תרומות)
Amikd (שיחה | תרומות)
שורה 21:
העמוד הדורי בעל קוטר אחיד למדי לכל גובהו (רק 14 סנטימטר רחב יותר בבסיס), והוא מכוסה בתבליטים המגולפים ב-21 ספירלות - כל אחת מהן בגובה של כ-130 סנטימטרים. התמונה הספירלית שבתבליטים מספרת את הסיפור של מלחמות הדנובה או המלחמות המרקומאניות שניהל מרקוס אורליוס משנת 166 עד מותו.
הכרונולוגיה המדויקת של האירועים שנויה במחלוקת. התאוריה האחרונה קובעת{{הערה|שם=הערה4|[ John Morris, ''The Dating of the Column of Marcus Aurelius''
''J. Warburg and Courtauld Institutes'','''15''', No. 1/2 (1952), pp. 38-40
http://www.jstor.org/stable/750112]}} כי המערכה ראשונה נגד המרקומאנים והקוואדים הייתה בשנים 173-172 לספירה ולאחר מכן נגד הסארמטים בשנים 175-174 לספירה.
 
סיפורי המעשה של שתי המערכות מופרדים על ידי דמות של ניצחון המופיעה על מגן. סיפור המערכה הראשונה מתחיל מבסיס העמוד ופותח בחציית הצבא את נהר הדנובה, כנראה בקרנונטום {{אנ|Carnuntum}} הרוב המכריע של התבליטים הוא אודות שדה הקרב, אבל יש כמה סצנות רקע שונות כגון סצנה בה הקיסר פונה אל חייליו ואפילו רמזים על הישגי הלוגיסטיקה ויכולת ההנדסה של הרומאים בניהול מערכה צבאית בתיאור של חיילים החוצים את הנהר על [[גשר צף]]. לאירוע אחד מסוים בתבליט, יש עדות היסטורית לתעמולה הרומית - מה שנקרא "נס הגשם בטריטוריה של הקוואדים", שבו אלוהים נענה לתפילת הקיסר והציל את החיילים הרומיים בסערה איומה, נס שמאוחר ה[[נוצרים]] ייחסו אותו לאל הנוצרי.
 
במאמרו המפורט של John Morris {{הערה|שם=הערה5|[John Morris, ''The Dating of the Column of Marcus Aurelius''
''''J. Warburg and Courtauld Institutes'','''15''', No. 1/2 (1952), pp. 33-47 http://www.jstor.org/stable/750112]}}, הוא קושר סצינות רבות בתבליט עם מקורות נוספים, החל מתיאורי היסטוריונים (למשל, דיו קאסיוס) ומקורות אחרים, דרך מטבעות, ועד ניתוחי התבליט. לדוגמה; אם מרקוס אורליוס נראה ללא קציני המטה לידו, ניתן לשייך זאת לקרב מסויים ולתאריך התרחשותו. עוד הוא מציין שכנראה הוסרו תבליטים שבנו קומודוס הוסיף והרומאים שסבלו ממנו החליפו מאוחר יותר, אבל סמוך לתום הבנייה.
 
בסצנות בודדות מתוארים כפרים שנשרפו, נשים וילדים שנתפסו ונעקרו ממקומם וגברים שנהרגו. ההתרגשות, הייאוש וסבלם של "הברברים" במלחמה מיוצגים בחריפות במחוות ובהבעות פנים של הדמויות. מולם הקיסר מיוצג כגיבור, השולט על סביבותיו.