עמוד מרקוס אורליוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
[[קובץ:Roman Pontoon Bridge, Column of Marcus Aurelius, Rome, Italy.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|פרט מהעמוד המתאר את צבא רומי בפיקוד אורליוס חוצה את הדנובה על גשר סירות צף]]
העמוד הדורי בעל קוטר אחיד למדי לכל גובהו (רק 14 סנטימטר רחב יותר בבסיס), והוא מכוסה בתבליטים המגולפים ב-21 ספירלות - כל אחת מהן בגובה של כ-130 סנטימטרים. התמונה הספירלית שבתבליטים מספרת את הסיפור של מלחמות הדנובה או המלחמות המרקומאניות שניהל מרקוס אורליוס משנת 166 עד מותו.
הכרונולוגיה המדויקת של האירועים שנויה במחלוקת. התאוריה האחרונה קובעת{{הערה|שם=הערה4|
''J. Warburg and Courtauld Institutes'','''15''', No. 1/2 (1952), pp. 38-40
http://www.jstor.org/stable/750112
סיפורי המעשה של שתי המערכות מופרדים על ידי דמות של ניצחון המופיעה על מגן. סיפור המערכה הראשונה מתחיל מבסיס העמוד ופותח בחציית הצבא את נהר הדנובה, כנראה בקרנונטום {{אנ|Carnuntum}} הרוב המכריע של התבליטים הוא אודות שדה הקרב, אבל יש כמה סצנות רקע שונות כגון סצנה בה הקיסר פונה אל חייליו ואפילו רמזים על הישגי הלוגיסטיקה ויכולת ההנדסה של הרומאים בניהול מערכה צבאית בתיאור של חיילים החוצים את הנהר על [[גשר צף]]. לאירוע אחד מסוים בתבליט, יש עדות היסטורית לתעמולה הרומית - מה שנקרא "נס הגשם בטריטוריה של הקוואדים", שבו אלוהים נענה לתפילת הקיסר והציל את החיילים הרומיים בסערה איומה, נס שמאוחר ה[[נוצרים]] ייחסו אותו לאל הנוצרי.
שורה 30:
בסצנות בודדות מתוארים כפרים שנשרפו, נשים וילדים שנתפסו ונעקרו ממקומם וגברים שנהרגו. ההתרגשות, הייאוש וסבלם של "הברברים" במלחמה מיוצגים בחריפות במחוות ובהבעות פנים של הדמויות. מולם הקיסר מיוצג כגיבור, השולט על סביבותיו.
פליקס פירסון {{הערה|שם=הערה6|Felix Pirson, Style and Message on the Column of Marcus Aurelius, Papers of the British School at Rome, Vol. 64 (1996), pp. 139-179 http://www.jstor.org/stable/40310934}}
למרות דמיון רב לעמוד טריאנוס, הסגנון הוא שונה לגמרי. הוא מבשרו של הסגנון הדרמטי של [[המאה ה-3]] ונקשר לשער [[ספטימיוס סוורוס]], שהוקם בשנת [[204]]. הדגש מושם על מבט חזיתי ואת הפרספקטיבה יוצרים על ידי הקטנת הדמויות בשורה שמעל שורת החזית, או דמויות שהן לא בפרופורציה. ראשי הדמויות הם גדולים באופן לא פרופורציונלי, כך שהצופה יוכל לפרש טוב יותר את הבעות פניהן. התמונות מגולפות בפחות עידון מאשר בעמוד טריאנוס, לעומק רב יותר לתוך האבן, ליצור ניגוד טוב יותר בין אור וצל. שפת הסמלים ברורה יותר ובעלת הבעה, אם כי מסורבלת ממבט הראשון. היא משאירה רושם שונה לגמרי על הצופה בסגנון האמנותי של עמוד טריאנוס, סגנון מהשנים 150-100. שם יש איזון רגוע ומפוכח - כאן, דרמה ואמפתיה. השפה הציורית היא חד משמעית - הדומיננטיות והסמכות הקיסרית מודגשת, והנהגתו היא מוצדקת.
ניתן לצפות ביציקות גבס של התבליטים ב{{ה|מוזיאון לתרבות הרומית}} ברומא.
| |||