טופי עתיקה – הבדלי גרסאות

אנשי [[מסדר הישועים]] לא רק שלמדו את השפה, אלא אף עודדו את המקומיים לשמור עליה. כחלק מעבודת המיסיון, תורגמו כתבי הקודש הנוצריים לטופי, ואף נכתבו יצירות מקוריות בשפה זו. ז'וזה דה אנשײטה כתב למעלה מ-4,000 שורות שירה בשפה, גם ספר [[דקדוק]] ראשון נכתב על ידיו. [[לואיס פיגואיירה]], דמות חשובה נוספת בת התקופה, כתב ספר דקדוק נוסף בטופי שפורס ב-[[1621]]. במחצית השנייה של [[המאה ה-18]] פורסמו עבודותיהם של אנשײטה ופיגואיירה מחדש, והאב בתנדורף כתב [[קטכיזם]] מקיף בטופי. עז אז השפה הייתה לשפת הכמורה באזור ולמעשה שמשה כשפה הרשמית והלאומית ב[[ברזיל]], אך כתיבה בשפה זו התרחשה לעתים נדירות בגלל המונופול הכנסײתיהכנסייתי על האוריינות.

כשראש הממשלה הפורטוגזי [[סבשטיאאו דה מלו|המרקיז דה פומבל]] גרש את הישועים מתחום ממלכת פורטוגל בשנת [[1759]] השפה דעכה במהירות, בעיקר בגלל מיעוט אחיזתה בברזילים שאינם משתײכיםמשתייכים לכמורה המגורשת. סיבה נוספת לדעיכת השפה היא עליית קרן ה[[פורטוגזית]], עם גל ההגירה הגדול מפורטוגל בתחילת המאה ה-18 בעקבות גילוי מרבצי [[זהב]], [[יהלום|יהלומים]] ו[[אבן חן|אבני חן]] בפנים ברזיל. טופי עתיקה שורדת עד היום, בדמות הניב המודרני ניֶאֶנגַטוּ, באזורים מבודדים בלב ברזיל, שם היא מדוברת לרוב בפי ילידים, אך במקומות מעטים נמצאת גם אכלוסיה ממוצא אירופי והשפה מודברת גם בפיהם.

ככלל, טופי עתיקה היא [[שפה צירופית]] אך לעתים היא מגלה מאפיינים [[שפות ממזגות|מיזוגײםמיזוגיים]]. כלומר, ברוב המקרים בהן מתװספותמתווספות כמה [[מוספית|מוספיות]] למילה הן יצמדו בצורתן המקורית למילה ולא יתאחו לכדי מוספית אחת. אם כי, אין בטופי עתיקה שרשור של מוספיות רבות עד כדי מילה שאת משמעותה ניתן לבטא במשפט שלם.