שערי תשובה (אורח חיים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 3:
הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי ה[[שו"ת]]ים שקדמו לו בעניינים הנוגעים ל[[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמת ספרי [[קבלה]] ותלמידי [[האר"י]], וכן כולל מ[[חידוש|חידושי]] המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב [[אפרים זלמן מרגליות]] מ[[ברודי]], והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים.
 
הכרך הראשון של [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], עם שערי תשובה נדפס לראשונה בדובנא בשנת תקע"ט. מהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר היה בחיבור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך.
 
הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחיו. יש אומרים בשל שריפה שפרצה בבית הדפוס. החיבור הושלם על ידי אחיו הגאוןהרב [[אפרים זלמן מרגליות]]{{הערה| כך כותב הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]] בהקדמתו לחיבורו [[פתחי תשובה]] על [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]]}}.
 
הספר [[דפוס|נדפס]] ביחד עם ה[[יד אפרים]], בלי כל מפרשי השלחן ערוך (פרט ל[[באר היטב]]), ואחר כך צורף להדפסות השלחן ערוך כפירוש מסביב לשלחן ערוך עצמו ברוב המהדורות. הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השלחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]], שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השלחן ערוך, [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]], בחיבור בשם "[[פתחי תשובה]]".