שערי תשובה (אורח חיים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יהודה לענד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
יהודה לענד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 5:
הכרך הראשון של [[שולחן ערוך]] [[אורח חיים]], עם שערי תשובה נדפס לראשונה בדובנא בשנת תקע"ט. מהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר היה בחיבור על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך.
הרב [[חיים מרדכי מרגליות]] נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחיו. יש אומרים בשל שריפה שפרצה בבית הדפוס.
הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]] הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]] בהקדמתו לחיבורו [[פתחי תשובה]] על [[שולחן ערוך]] [[יורה דעה]] כותב כי חיבור השערי תשובה הושלם על ידי אח המחבר הרב [[אפרים זלמן מרגליות]].
בשדי חמד כללי הפוסקים טו,כח מעלה דילמה לגבי זהות המחבר. כאשר מצד אחד שני האחים כותבים בהקדמתם לאורח חיים שהמחבר הוא הרב חיים מרדכי מרגליות אך מאידך באלף למטה כותב הרב אפרים זלמן מרגליות מספר פעמים כמו שכתבתי בשערי תשובה. וכן בשערי תשובה כמו שכתבתי במטה אפרים. יעויין שם באריכות. בסופו של דבר מסיק שהחיבור מידי שניהם נגזר ואין איתנו יודע איזה סימנים הםממר ואיזה ממר.
הספר [[דפוס|נדפס]] ביחד עם ה[[יד אפרים]], בלי כל מפרשי השלחן ערוך (פרט ל[[באר היטב]]), ואחר כך צורף להדפסות השלחן ערוך כפירוש מסביב לשלחן ערוך עצמו ברוב המהדורות. הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השלחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב [[אברהם צבי הירש אייזנשטט]], שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השלחן ערוך, [[יורה דעה]], [[אבן העזר]] ו[[חושן משפט]], בחיבור בשם "[[פתחי תשובה]]".
| |||