אפרים הכהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בשנת [[תכ"ו]] ([[1666]]) התקבל לרבה של אויבן ([[בודה]], אחת משלוש הערים שהפכו ל[[בודפשט]]). הוא הקים בעיר ישיבה בה למדו בין השאר בנו רבי יהודה לייב ונכדו רבי צבי, ה"חכם צבי".
תקופה לאחר בואו לעיר, התעורר פולמוס בעיר כנגדו. בעיר הייתה תקנה מהרב אור שרגא פייבוש אשכנזי מווילנה, שכיהן ברבנות בעיר{{הערה|תלמידו של [[מהר"ם מלובלין]]. הוא עלה לירושלים, ובדרכו, בשנת [[תט"ו]], התעכב בעיר וכיהן בה ברבנות.}}, שלא לקבל לרב או [[מורה הוראה]] בעיר אדם שיש לו קרובי משפחה בעיר. תקנה זו נתקנה עקב מחלוקות רבות שהיו
באותה עת שלטו בעיר הטורקים, ובשל זאת הוא עמד בקשרים עם רבנים שונים מרחבי האימפריה העות'מאנית, כמו רבני ירושלים הרב [[משה ן' חביב]] ו[[המג"ן]] (שאף ביקרו בשנת [[תכ"ח]]) וכן נשאל שאלות רבות על ידי קהילות מרחבי האימפריה. לעת זקנותו נתבקש לכהן כרב ב[[ירושלים]] כממלא מקום סבו רבי אפרים פיש. הוא תכנן לעבור לשם לאחר שידפיס את כתביו אך נפטר בטרם הספיק ב[[י"ג בסיון]] שנת [[תל"ח]]. בנו מספר{{הערה|הקדמתו לספר שער אפרים.}} שהייתה מגפה בבודה, ואחיו הגדול רבי יחזקיה נפטר ואף הוא היה על ערש דווי, ואביו ביקש שתילקח נפשו תמורת נפש בנו. הוא כיהן כרב האחרון בבודה, ובשנת [[תמ"ו]] ([[1686]]) נחרבה הקהילה ב[[היסטוריה של הונגריה: הכיבוש העות'מאני והשלטון ההבסבורגי#סיום הכיבוש העות'מאני|כיבוש האוסטרי]].
| |||