חיים מרדכי מרגליות – הבדלי גרסאות

נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, אב"ד ויטקוב, דינוביץ', לכוביץ וגריידינג. אחיו היה הרב [[אפרים זלמן מרגליות]]. למד אצל דודו הרב [[אלכסנדר סנדר מרגליות]]. נשא את בת אחיו ר' אליקים גציל פשקס מרגליות שהיה מחכמי ה[[קלויז]] ב[[ברודי]] והצטרף ללימוד בקלויז. ב[[תק"ס]] מונה כראב"ד [[ברסטצ'קה]] (ביסטריצקי) ואחר כך עבר לכהן כרב של קהילת [[דובנו]] שבה יסד [[בית דפוס]]. הוא תכנן להדפיס מהדורה חדשה של [[שולחן ערוך]] עם החיבור [[באר היטב]] שמלקט את פסקי האחרונים שקמו מאז כתיבת השו"ע עד ימיו, חיבור משלו בשם "שערי תשובה" המביא את דברי הפוסקים שלא הובאו ב"באר היטב" כולל רבים מחכמי הספרדים, והגהותיו של אחיו ר' אפרים זלמן ל[[שו"ע]] בשם "יד אפרים". יש אומרים שאחיו סייע לו בכתיבת חיבורו כפי שרואים במספר מקומות בחיבור שמפנה ל"יד אפרים"{{הערה|וכן ראו [[שדי חמד]], כללי הפוסקים ט"ו, כ"ח; "משפט צדק", סוף הספר.}}

 

 

אולם בסופו של דבר עלה לדפוס רק חיבורו על חלק אור החיים, מסופר כי באמצע ההדפסה פרצה שריפה בבית הדפוס שכילתה הרבה מהציוד והספרים. ר' חיים מרדכי שקיווה לשלם את חובותיו ממכירת הספרים, עזב את דובנא בלב שבור וחובות גדולים ושב לברודי שבה נפטר בשנת תקפ"ג. לאחר פטירתו, המשיך אחיו את ההדפסה על חלק אור החיים, שהושלם בשנת [[תקפ"ה]] ([[1825]]). ה"שערי תשובה" מודפס ברוב המהדורות של שו"ע [[או"ח]], כולל במהדורות עם ה[[משנה ברורה]].