רב יהודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Avihubentovim (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
מ זוטות
שורה 14:
רב יהודה היה בן הדור השני של האמוראים ב[[בבל]], תלמיד מובהק של [[רב (אמורא)|רב]] ושל [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ומאות מאמרים שלהם מובאים על ידי רב יהודה ב[[תלמוד]]. אביו, [[רב יחזקאל]], נמנה אף הוא עם החכמים. תלמידיו של רב יהודה, [[רבה בר נחמני]], [[רב יוסף]] ו[[רבי זירא]], היו גדולי הדור הבא של האמוראים.
 
נהג לשקוד על תלמודו, והתמיד לחזור על הנלמד. רבו, שמואל, שיבח אותו לא אחת בביטויים שונים. רב יהודה התאפיין בתקיפות. הוא חיבר כמה [[ברכה (נוהג דתי)|ברכות]], בהן [[קידוש לבנה]] ו[[שבע ברכות]] של [[נישואים|חתן וכלה]]. ידועה הייתה חיבתו ל[[ארץ ישראל]], ועם זאת אסר [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] אליה מבבל.{{הערה|1=המקורות, לכל עניין במקומו, מובאים בהערות שבגוף המאמר.}}.
 
==תולדותיו ומפעליו==
שורה 27:
רב יהודה היה תלמיד מובהק גם של [[רב אסי]], וגם בשמו הוא מסר מספר מאמרים{{הערה|ראו: {{בבלי|יבמות|טז|ב}}; {{בבלי|שבועות|מא|א}}. [[תולדות תנאים ואמוראים]] לרב [[אהרן היימאן]], ערך רב יהודה וערך [[רב אסי]]; וכן ב'''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' בעריכת [[מרדכי מרגליות]].}}. על פי דעה אחת בקרב החוקרים, לאחר פטירתו של רב ({{קישור לשנה עברית|4007}} - [[247]] בערך, לפי אגרת [[רב שרירא גאון]]) הלך רב יהודה לעיר [[הוצל]], לישיבתו של [[רב אסי]]. על פי דעה אחרת, רב יהודה למד אצל רב אסי בצעירותו, לפני שלמד אצל רב וכשבא רב לבבל עבר ללמוד אצלו{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[זאב יעבץ]]|תולדות ישראל - חלק שביעי|36982|עמ' 117|120}}.}}.
 
לאחר זמן מועט נפטר רב אסי ורב יהודה הגיע ל[[נהרדעא]], ישיבתו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]], שהיה גם הוא לרבו המובהק. מאמרים רבים נמסרו על ידי רב יהודה בשמו של שמואל, ולמעשה רוב תורתו ומעשיו היו על פי תורתו של שמואל רבו{{הערה|רש"י ב{{בבלי|בבא בתרא|נד|ב}}.}}. רב יהודה היה מרצה לפניו את דבריהם של רבותיו הקודמים, רב ורב אסי, ושמואל היה מתייחס אליהם ומעיר את הערותיו{{הערה|1={{בבלי|סוכה|ט|א}} ורבות כהנה - מאמריו של רב; {{בבלי|יבמות|טז|ב|ללא=שם}}-יז ע"א (ראו שם ב[[רש"י]] ד"ה כי אמריתה) ועוד כמה - מאמריו של רב אסי.}}. שמואל רבו חיבב אותו מאוד. שגור בלשון התלמוד הביטוי "שיננא", שאמר שמואל לרב יהודה, ביטוי שמשמעותו היא: שנון, בעל השיניים, כלומר - משובח בחריפותו וב[[חוכמה|חכמתו]].{{הערה|1=ראו: {{בבלי|ברכות|לו|א}}, {{בבלי|בבא קמא|יד|א|ללא=שם}}, {{בבלי|כתובות|יב|ב|ללא=שם}}, ועוד רבות.}}. בעקבות שמואל רבו, פנו אל רב יהודה גם חבריו בביטוי "שיננא". שמואל אמר עליו עוד "אין זה ילוד אישה" (אלא [[מלאך]]).{{הערה|{{בבלי|נדה|יג|א}}.}}.
 
רב יהודה נלווה אל שמואל במסעותיו מספר פעמים. אודות אחת מהפעמים שבהן נלווה אליו, מסופר בתלמוד{{הערה|1={{בבלי|בבא מציעא|כד|ב}}.}}: רב יהודה הלך אחרי רבו שמואל בשוק של היישוב בי דיסא. באמצע השוק, שאל רב יהודה את שמואל: אדם שמוצא [[ארנק]] במקום כזה, האם חלה עליו מצוות [[השבת אבידה]]? אמר לו: לא, המציאה שייכת למוצא - "הרי אלו שלו". הוסיף רב יהודה ושאל את רבו מה יש לעשות, אם בא [[יהודי]] ונתן בה [[סימנים (תלמוד)|סימן]]? אמר לו: חייב להחזיר. כאשר תמה רב יהודה על הסתירה שבין שתי ההוראות של רבו, הסביר לו שמואל כי הוראתו האחרונה נאמרה כחיוב של "[[לפנים משורת הדין]]".
שורה 76:
רב יהודה נשא ונתן בהלכה עם חבריו, גדולי דורו, הדור השני של האמוראים. ביניהם מוזכר רב נחמן, [[רב עינא (אמורא)|רב עינא]], רבה בר אבוה, [[רב מתנה]], [[רב שמואל בר יהודה]], [[עולא]] ועוד. הכינוי "סבי דפומבדיתא" (זקני פומבדיתא) מכוון לרב יהודה ולרב עינא. לאחר פטירת שמואל שלח רב יהודה שאלות לארץ ישראל, אל [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]].{{הערה|1=מקורות רבים קיימים לכך, וביניהם - בהתאמה - {{בבלי|בבא מציעא|סו|א}} (רב נחמן); {{בבלי|סנהדרין|יז|ב|ללא=שם}}, ו{{בבלי|סנהדרין|כו|ב|ללא=שם}} (רב עינא); {{בבלי|שבת|קלד|ב|ללא=שם}} (רבה בר אבוה); {{בבלי|קידושין|ע|ב|ללא=שם}} (רב מתנה); {{בבלי|עבודה זרה|כח|ב|ללא=שם}} (רב שמואל בר יהודה); {{בבלי|חולין|סח|ב|ללא=שם}} (עולא); [[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] בבא קמא פרק א הלכה א (רבי אלעזר).}}
 
תלמידיו היו גדולי הדור השלישי של האמוראים ומסרו הלכות בשמו. המפורסמים שבהם - רבה ורב יוסף, שכיהנו אחריו כראשי ישיבת פומבדיתא; רבי זירא, רבי אבא, [[חייא בר רב]], [[רב המנונא]], [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]] ועוד. האמורא [[רחבא דפומבדיתא]] היה גם הוא מתלמידיו המובהקים של רב יהודה. הוא מסר בשמו דברי הלכה ואגדה, ואמוראי הדורות הבאים שיבחוהו על שהיה מדייק בלשון רבו ומוסר את הדברים כלשונם בדיוק{{הערה|1={{בבלי|עירובין|מ|ב}} (רבה); {{בבלי|בבא מציעא|ח|א|ללא=שם}} (רב יוסף); {{בבלי|יבמות|עח|ב|ללא=שם}} (רבי זירא); {{בבלי|ברכות|יא|ב|ללא=שם}} (רבי אבא); {{בבלי|ערובין|ב|ב|ללא=שם}} ודף יד ע"א (חייא בר רב); {{בבלי|שבועות|ל|א|ללא=שם}}-ב (רב המנונא); {{בבלי|יבמות|יז|א|ללא=שם}} (רב כהנא השני); {{בבלי|פסחים|נב|ב|ללא=שם}} ו{{בבלי|מנחות|מא|א|ללא=שם}} (רחבה מפומבדיתא).}}.
 
שמשיו של רב יהודה היו [[אדא דיילא]] ורב כהנא בר נחוניא.{{הערה|1=אדא דיילא: {{בבלי|שבת|קמח|א}}; {{בבלי|עבודה זרה|מ|ב|ללא=שם}}. רב כהנא בריה דרב נחוניא: {{בבלי|תענית|כד|ב|ללא=שם}}.}}.
 
==תורתו והנהגותיו==