מיכאיל ורובל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Wrubel-selfportrait.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיכאיל ורובל, דיוקן עצמי]]
'''מיכאיל ורובל''' (ב[[רוסית]]:'''Михаил Александрович Врубель'''){{כ}} ([[5 במרץ]] [[1856]], [[אומסק]] - [[1 באפריל]] [[1910]], [[סנקט פטרסבורגפטרבורג]], המועדים לפי [[הלוח היוליאני]] המקובלים ברוסיה בתקופת חייו) - [[צייר]] [[רוסי]]. ורובל בלט במספר תחומים - [[ציור]], [[גרפיקה]], פיסול דקורטיבי, [[פרסק]]ים ועוד.
 
מיכאיל ורובל נולד ב[[אומסק]] למשפחת [[קצין]] ממוצא פולני. לאור אופי השרות משפחה הייתה עוברת כל כמה שנים מעיר לעיר. בשנים [[1864]]-[[1867]] המשפחה התגוררה ב[[סרטוב]] ומיכאיל הצעיר החל בלימוד ציור. בשנת [[1867]] המשפחה עברה ל[[סנקט פטרבורג]]. בשנת [[1869]] מיכאיל ורובל סיים את קורס בית ספר תיכון ב[[אודסה]]. בשנת [[1874]] ורובל החל את הלימודים בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת סנקט פטרבורג]]. הוא לה אהב את לימודי משפטים ובמקביל היה לומד ציור. בשנת [[1873]] ורובל סיים את לימודי האוניברסיטה ועבד מספר שנים בצבא בתור משפטן.
שורה 13:
בשנת [[1895]] ורובל התקבל לאיגוד הציירים במוסקבה והחל להשתתף בתערוכות ציורים של חברי האיגוד. במקביל, הוא עבד על עיצוב הצגות [[אופרה]] שהיה בבעלות סאבה ממונטוב. באחד החזרות של להקת האופרה הוא הכיר את אשתו לעתיד, זמרת אופרה נדז'דה זלבה.
 
ב-[[28 ביולי]] [[1896]] בהיותם ב[[ז'נבה]] הזוג התחתן. במהלך המחצית הראשונה של שנת [[1898]] ורובל ואשתו התגוררו ב[[סנקט פטרסבורגפטרבורג]]. בתקופה זו ורובל התקרב ל[[ניקולאי רימסקי-קורסקוב]] ועם קבוצת ציירים מקומיים בראשותם עמד [[אלכסנדר בנוע]].
 
ב-[[1 בספטמבר]] [[1901]] לורובל נולד בן שקיבל שמו "סאבה" על שם בעלי הון שעזרו לצייר.
 
בתחילת [[1902]] לורובל התגלו סימנים של [[מחלת נפש]], ככל הנראה כתוצאה מ[[מחלה|מחלת]] ה[[עגבת]] אשר התפשטה אל [[מערכת העצבים]] שלו (עגבת שלישונית){{הערה|[http://npar.ru/journal/2004/1/annotations.htm {{כ}}M.A. VRUBEL: RELATIONSHIP BETWEEN MENTAL ILLNESS AND CREATIVITY, מתוך מאמר של ההתאחדות החופשית של הפסיכיאטריה ברוסיה, באתר www.npar.ru{{כ}}, 2004.]}}. לאחר קבלת ייעוץ רפואי מ[[ולדימיר בכטרב]] המשפחה עברה להתגורר בכפר ב[[מחוז ריאזאן]]. בשנת [[1903]] בנו של הצייר נפטר. בקיץ [[1904]] המצב החמיר והצייר עבר למוסד סגור. למרות מצבו הקשה ורובל המשיך לצייר. ב[[דצמבר]] [[1905]] יכולת ה[[ראייה]] שלו נחלשה אך הוא ממשיך לעבוד על הציור האחרון שלו - דיוקן של ואלרי בריוסוב. בפברואר [[1906]] הוא איבד את הראייה. ורובל נפטר ב[[אפריל]] [[1910]] ממחלת העגבת{{הערה|Olga Matich. ([[2007]]). ''Erotic Utopia: The Decadent Imagination in Russia's Fin de Siecle''. University of Wisconsin Press. p.297. ISBN 978-0299208844}} והוטמן ב[[סנקט פטרסבורגפטרבורג]]. אשתו נפטרה כעבור 3 שנים והוטמנה לידו. בשנת [[2000]] המצבה התגלה מחדש, סודרה ומאז מטופלת.
 
ציורים של ורובל מוצגות ב[[המוזיאון הרוסי|מוזיאון הרוסי]] ב[[סנקט פטרבורג]] וב[[גלריית טרטיאקוב]] ב[[מוסקבה]].