הבדלים בין גרסאות בדף "משה יוסף (קצין)"

מ
מ (קישורים פנימיים)
'''משה יוסף''' (נולד ב-[[15 בפברואר]] [[1932]]) הוא קצין [[צה"ל]] בדימוס בדרגת [[תת-אלוף]]. שירת כראש מטה [[פיקוד המרכז]], מפקד [[בה"ד 3|בית הספר לחי"ר]] ומפקד [[חטיבת הבקעה]].
 
יוסף נולד בעיר [[גאלאץ]] שב-[[רומניה]] ועלה לארץ ישראל ב-[[1947]] במסגרת [[עליית הנוער]]. ב-[[1950]] התגייס לצה"ל ושירת ב[[חטיבת גולני]], לחם ב[[קרב תל מוטילה]]. ב[[מלחמת סיני]] לחם כסגן מפקד פלוגה בגדוד 51 של [[חטיבת גולני]] בקרבות כיבוש [[רפיח]]. לאחר המלחמה פיקד על פלוגות בגדוד 50 ובגדוד 51, הדריך בקורס קצינים, שימש סגן מפקד גדוד 960 של הנח"ל, [[קצין אג"ם]] במפקדת [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי|קצין צנחנים ראשי]] וקצין המבצעים של חטיבת גולני.
 
במאי [[1967]], ב[[תקופת ההמתנה]] לפני [[מלחמת ששת הימים]], מונה למפקד גדוד חדש בחטיבת גולני, גדוד 17 "אריות הגולן". הגדוד שהוקם התבסס על כוחות מקורס מ"כים של גולני ו[[נח"ל]]. הגדוד שובץ תחת פיקוד [[עוצבת געש|אוגדה 36]] והשתתף בקרב כיבוש [[שכם]]. במהלך הקרב נפצע יוסף בידו. בהמשך המלחמה לחם הגדוד בפיקודו במסגרת [[חטיבה 3]] והשתתף בקרבות כיבוש [[רמת הגולן]]. לאחר המלחמה מונה למפקד [[גדוד 12]], שספג אבידות כבידות במהלך [[קרב תל פאחר]]. ב-[[1968]] מונה לסגן מפקד חטיבת גולני. ב-[[1969]] מונה לקצין אג"ם של [[פיקוד המרכז]] והשתתף במלחמת ההתשה ב[[בקעת הירדן]]. ב-[[1972]] מונה למפקד [[חטיבת הבקעה]] בדרגת אלוף משנה.
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שהה בתקופת לימודים, הוא נקרא על ידי מפקד פיקוד המרכז [[יונה אפרת]] להקים כוח צבאי ("כוח משה") עליו הוטלה המשימה להיערך לפתיחת חזית מכיוון [[ירדן]]. הכוח כלל את גדוד 268 מ[[חטיבה 670]]. לאחר המלחמה מונה למפקד [[בה"ד 3|בית הספר לחי"ר]]. ב-[[1978]] קודם לדרגת תת-אלוף ומונה ל[[ראש מטה (צבא)|ראש מטה]] פיקוד המרכז. השתחרר משירות הקבע ב-[[1980]].
 
לאחר שחרורו שימש נציג [[קרן היסוד]] ב[[ברזיל]] והקים את חברת האבטחה און גארד.
 
==קישורים חיצוניים==