חיים דב פרידברג – הבדלי גרסאות

 

==בית עקד ספרים==

[[קובץ:Bet eked sefarim.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שער הספר בית עקד ספרים]]

ספרו המפורסם ביותר של פרידברג הינו '''בית עקד ספרים -''' לקסיקון ביבליוגרפי לספרות העברית. מדובר במפעל ענקים של אדם יחיד וכמעט ללא סיוע של אחרים{{הערה|1=בשער הספר בעברית נרשם: יצא לאור בסיוע ברוך פרידברג. [[משרד החינוך והתרבות]], ביוזמת שר החינוך [[דוד רמז]], תמך בהוצאת המהדורה השנייה. [[ישראל טופורובסקי]] הגיה את גליונות הדפוס וא. בר-יודא הדפיס את הספר; בית עקד ספרים, פתח הדבר, ע"ב.}}, ועל אף שלא היה חף מטעויות, השפעתו הייתה עצומה. כבר בשנת [[תרצ"ב]] הוכרה חשיבותו על ידי [[קלוזנר]]{{הערה|1=במאמרו בעיתון [[העולם (שבועון)|העולם]], מספר 50.}}, ומאז ועד לסוף המאה ה-20, לא היה פרסום ביבליוגרפי שלא הזכיר אותו, נסמך עליו{{הערה|1=ראו למשל סדרת מאמריו של [[ראובן מרגליות]], "[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי#ציונים ביבליוגרפיים|ציונים ביבליוגרפיים]]", שהופיעו ב[[ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי]], ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], בכרכים הבאים: כרך א', תשי"ט-1958 (בעמ' 414 - 472); כרך ב', תש"ך-1960 (בעמ' 331 - 357); וכרך ד', תשכ"ו-1966 (בעמ' 493 - 507).}}, או לחלופין חלק עליו, תיקן אותו או הוסיף עליו מהדורות שלא רשם. הספר הפך לספר חובה בכל ספרייה בעולם, בעלת מדור ספרים עבריים, ונחשב לתנ"ך של הספרנים, הביבליופילים ואספני הספרים וכל בית מכירות של ספרים עבריים. בחלק מהקטלוגים של בתי המכירות הפומביות נהוג היה לציין את מספרו של הספר ב'''בית עקד ספרים''', ואם לא הופיע בספר, לציין כי הוא איננו רשום בו (דבר שהיה מעלה את ערכו ומחירו של הספר המוצע למכירה).